הטענה השביעית דכיון שהיה להר' משה ן' שושן סכנת גוף אפי' אם היה ראוי להעיד מודה ראב"ן שאין החרם חל עליו דאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש ותנן העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו נאמנים ואתמ' עלה לא שנו אלא שאמרו אנוסים מחמת נפשות אבל אמרו אנוסים היינו מחמת ממון לא משום דמשוו נפשייהו רשיעי הא קמן דאפי' להעיד שקר שרי במקום סכנת נפשות והכי אמרינן התם בהדיא בגמ' כ"ש לכבוש עדות אפילו בראוי להעיד וכל שכן כשאינו ראוי:
אבקת רוכל · חלק קצ״ה סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.