אבקת רוכל · חלק קצ״ד סימן ב׳

גופא דעובדא הכי הוה שראובן החרים לשמעון ושמעון ענהו אדרבא ונשאל לחכמי שלמי אמוני רבני איטאלייא ויושבי צפת תוב"ב וכולם הסכימו שהדין עם שמעון וחל האדרבא על ראובן ושהוא בחרם ונתארכו הדברים ביניהם עד שיש דברים שאסור להעלותם על ספר דדמו לחוכא ואטלולא ובראות ראובן זה נסע ממקומו ובא לו אל מקום שהיה שם שמעון כאורח נטה ללון ושם קבץ שלשה רבנים ושנים מהם שונאים ואויבים זה לזה ואויבים ושונאים לשמעון וזה ברור ע"פי עדים ומקויים בב"ד של שלשה ועוד אסף וקבץ קצת מאנשי המקום וכולם שלחו השמש מק"ק של הלועזים שבאותו מקום לקרא לשמעון וכך אמר לו מטעם ג' רבנים ק"ק פ' ופ' ופ' ומטעם ראשי וטובי הקהל איך בא ציווי מהויקארי"ו מהחש"מן פה מקום פלוני שיתוועדו יחד בבית הכנסת של הלועזים וישלחו לקרא לשמעון ויהיה שם ג"כ ראובן והמה יראו ויבררו אם כדין עושים עם ראובן אם לא ואם לא יבא שמעון אל הוועד הנז' אז ידונו ויפסקו עפ"י דברי ראובן וכך הרבנים והקהל שלחו אותי אל שמעון שיתוועד גם הוא עמהם לשמוע דברי ראובן ואם לא יבא ידינו הם בלתי שמוע טענותיו כאשר סדר הויקאריי"ו מהחש"מן אלו דברי השמש השליח אות באות תיבה בתיבה בלי תוספת ומגרעת ככתוב וחתום בעדים ומקויים בב"ד של שלשה וכשמוע שמעון זה השיב לשמש תמהתי מאד איך אפשר זה בהיות עיניכם רואות פסקי גדולי הדור אשר מעולם אנשי שם גאוני ארץ ישראל וגאוני איטאלייא שפסקו וחתמו מידם על החרם שהטיל ראובן ותשובתם בכל פרט ופרט ואתם שולחים שאעמוד לדין עמו בכח אומות העולם והיה ראוי להשיב להוקארי"ו שאין אתם יכולים לערער אחר גזרת גאוני עולם: