אבקת רוכל · חלק קצ״א סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הכלל העולה שאם אין קצבים אלו חשודים להאכיל נבלות או טרפות כל שרצו החכמים ורוב אנשי הקהלות להתיר הסכמה זו כיון שיכריז ש"צ לומר שהסכימו להתירה הרי היא מותרת כמנהגם כשאר התרות שאר ההסכמות כל זה לענין המתרצים בהיתר אבל מי שמוחה בדבר אע"פ שהוא מיעוט ואפי' אינו אלא יחיד עדיין באיסורו עומד וכמבואר בתשובת הרא"ש שהבאתי בחבורי ואותם הבירורים שאסרו עליהם הבשר לשלש שנים ע"ד רבים שלא תהיה לו התרה וקבלו עליהם נזירות שמשון שלא להמצא בהתרתה אם כוונתם שלא להסכים בהתרה לעצמם אי אפשר להם להסכים בהתרה כדי שלא יחול עליהם נזירות שמשון ועוד שאסרוה עליהם ע"ד רבים שלא תהיה לה התרה ולכן אין כל דברים דלעיל אמורים אלא למתרצים בהיתר זולת אלו הברורים שאסרוה עליהם לג' שנים וקבלו עליהם נזירות שמשון שלא להמצא בהתרתה נאם הצעיר יוסף בכמוהר"ר אפרים קארו זלה"ה
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.