אבקת רוכל · חלק קפ״ח סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

על דבר הורא' אלופי וגבירי רבני עולם אשר בעיר צפת תוב"ב ישמרם השומר אמת לעולם. על התרת הסכמת הקצבים אשר עליה מעכבים לסבת תוקף קשרי חימרותיה עתה באתי להתיר אלו הקשרים בכתבי הקדש ואגמרין סמיכנא אמינא ולא מסתפינא תחלתה כתבו ז"ל חייבים אנו למסור נפשותינו ומאדינו להעמיד תורתינו הקדושה לבל יפול ממנה אפילו כמלא נימא. אני אומר זה אמת אם היו הגויים מתכוונים להעבירנו על דת אמנם בנ"ד הם מתכוונים להנאת עצמם לגבות חובותיה' מריוח הבשר ובהא ודאי שרי במקום סכנה דהא כתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם גו' ולא שימות בהם ומוטב לחלל שבת אחת כדי לקיים שבתות הרבה ובכן וחי בהם לחיי הע"הב ואפילו לעבור על מצות התורה ולעשות עבירה כשהגוי מתכוין להנאת עצמו במקום סכנה שרי חוץ מע"ז וג"ע וש"ד כדאיתא בסנהדרין פרק בן סורר ומורה ואף בביזרה דע"ז נמי אמרינן אלמלא נגדוהו לחנניא מישאל ועזריה הוו פלחי לצלמא משום דאנדריטי של מלכים הוה ואפילו באיסור לאו וכרת דחמיר טפי אמרינן ביומא בפרק יום הכפורים עוברה שהריחה ריח תבשיל נבלה ביום הכפורי' מאכילין אותה משום ספק פיקוח נפשות ואמרינן נמי בפ' בן סורר ומורה אמר רבא גוי דאמר לישראל קטול לי אספסתא בשבתא ושדי לחיואי ואי לא קטילנא לך ליקטול ולא ליקטליה וההוא עובד' דשלהי יבמות דא"ל גוי לישראל קטול לי אספסתא ושדי לחיואי ואי לא קטילנא לך כדקטילנא לפלניא בר ישראל דאמרי ליה בשיל לי קדרה בשבתא ולא בשיל וקטלית יתיה כתבו עליו התוס' ז"ל דשמא לא היה בקי בהלכה דמן הדין לא היה לו למסור עצמו במקום הנאת עצמן של גוים:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.