א האדון אשר אני מבקש הרב הגדול יוסף נר"ו אחרי הקידה כחוב הן זאת לחלות ילמדנו רבינו יעקב שהיה נשוי ללאה ורצונו לגרשה ולפרוע כתובתה והיו קרובי האשה חפצים כדי שתתגרש מדעתה ורצונה שיוסיף לה על כתובתה וקפץ יעקב ונשבע בנזירות שמשון עם כל פרטיו שלא להוסיף על כתובתה כי אם מה שיתחייב בדין התורה ועמדה לאה בדין עם יעקב על עסקי מזונותיה שלא זן אותה בעודנה עמו והוא היה טוען שזן אותה כראוי וחייבוהו בדין שישבע שזן אותה או שיפרע והוא כדי לפטור עצמו משבועתו נתרצה לפרוע לה אם יכול לעשות כך ולא יחול עליו נזירות או דילמא הואיל ויכול לפטור עצמו מלפרוע בשבועתו נמצא שאינו מחוייב מן הדין לגמרי ויחול עליו הנזירות שכן נראה מלשון נזירות וכנזכר יודיענו האדון איזה דרך ישכון אור ואל יאחר אדונינו תשובתו נאם השותה בצמא את דבריו הצעיר אלעזר בן יוחאי:
אבקת רוכל · חלק קפ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.