כתב עוד החכם בדיבור השלישי אבל מההיא דפרק ב' דכתובות דבעא מיניה שמואל מרב אמר טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו כו' אבל בחד מינייהו לא סגי כדמשמע מההיא דפריך תלמודא על ההיא כגון שנשאת לא' מעדיה היא גופא באשם תלוי עכ"ל דעת החכם בדיבור זה להוכיח העדר הדמות ההיא בעיא דבעא שמואל לנ"ד דהתם להמנוה על בעלה אתינן והכא לא אתינן אלא להמניה על עצמו:
אבקת רוכל · חלק קפ״א סימן מ״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.