אבקת רוכל · חלק קע״ב סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה שני שותפין במוקאטאעא נכתבה על שם אחד מהם ואחר עבור הזמן אמר אחד מהם אל תקחנה בתוספת ולא שמע אליו ולקחה בתוספת: תשובה נראה לי שהדין עם שמעון אפי' אם לא היה אומ' לראובן אם יוסיפו עליך תניח המוקאט' שלא נשתתף עמו אלא על דעת הסך הראשון ולא על התוספ' כל שכן בנ"ד שהזהירו ואמר לו אם יוסיפו לך תניח המוקאט' כל שכן שק"ו בנדון זה שנכתבה המוקאטאעא בפנקס המלך על אחד וכיון שאחר כל הדברים האלה לקחה ראובן פנים חדשות באו לכאן ואין לשמעון עסק בה אפי' אם לא היה לוקחה בתוספת כל שכן שלקחה בתוספ' ואחר התרא' שהתרה בו שמעון כנ"ל ומה שהשיב ראובן שלא לקחה בתוס' אלא מפני שגי"זם עליו השר שיעשה טיפטיש' עליו כו' אינה טענה שהיה יכול להציל עצמו בשוחד מהטיפטיש ההוא ואפי' את"ל שלא היה יכול להציל עצמו ולכן הוכרח לחזור ולקחת' עלילה היא זו שהעליל עליו השר ואין שמעון חייב בעלילה שהעליל עליו השר נאם הצעיר יוסף קארו
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.