והנה בזמן הזה ב"ד העיר הזאת מומחה לרבים וגדול בחכמה ובמנין מכל המקומות ששמענו שומעם ומארבע כנפות הארץ יריצו להם שאלותם ואחר דברי תשובתם לא ישובו וכיון שכן דין ב"ד הגדול יש להם כ"ש שמנהום כל הקהלות עליהם וא"כ התובע מהם כתבו ותנו לי טעם דנתוני אפי' אם נתעצמו בדין משמתינן ליה משום אפקרותא. ועתה הדור אתם ראו האי עולבנא דאורייתא ותמהו התמהמהו ותמהו שימצא מי שיחזוק ביד מי שתובע לב"ד כזה כתבו לי מאיזה טעם דנתוני בהיות הדבר שלא כדין מכמה טעמי חדא מפני שלא נתעצמו בדין וכבר נתבאר שלדעת התוס' ורבינו תם ורש"י ור"י ורבינו מאיר והמרדכי והראב"ד והר"י והרמב"ן והרשב"א והרב רבינו נסים וס' מצות גדול וא"ז והרמב"ם כל שלא נתעצמו אין כותבין ונותנין לו ואדרבא אם תבע כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני משמתינן ליה משום אפקרותא ומלבד שהם רוב בנין ורוב מניין דפשיטא דנקטינן כוותייהו הא סוגיין דעלמא נמי כוותייהו אבל היכא דפליגי תרי תנאי או אמוראי ולא איתמר הלכתא כחד מינייהו ואיקרי ועבד כחד וסוגיין דשמעתתא כאידך הוי טועה כדאיתא בפ' אחד דיני ממונות והכא סוגיין דעלמא שלא לכתוב מאיזה טעם דנוהו שנית משום דהוי ב"ד גדול וכל ב"ד גדול אפי' כשנתעצמו אם אמר כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני משמתינן ליה ושמענו שמעש' היה לפני הרב מורינו הר' הגדול כמוהר' ר"י בירב זלה"ה בא' ששאל לו כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני ונדוהו שלישית דאפי' יהבינן ליה טעותיה לא היה צריך לכתוב טעמים וראייות אלא לכתוב פ' טען כן ודננו כן וכן כמו שכתבתי לעיל בשם הרשב"א והוא היה תובע שיכתבו הדין בטענות וראייות ולא נזקקנו לו מפני שהיה סיבה להאריך זמן ולענות הדין יותר ממה שנתענה וגם כדי שלא להכניע אל המורה שלא כדין וגם כדי שלא להחניף לזה מפני שהוא עשיר לעשות מה שלא נעשה לשאר בני אדם ועכשיו שאחר העמל וטורח נכנסו פשרנים ביניהם ופשרו מה שפשרו אמרנו עת לעשות לה' לכתוב על ספר דבר אמת ומשפט צדק והש"ית יזכנו לעבודתו אמן נאם הצעיר
אבקת רוכל · חלק י״ז סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
