והנה מצאתי שהכת חולקת ע"ז הפרק הב' הם נשענים ולא מדיוקא בעלמא כמו שחשבתי בראשונה והנחתיו כתוב ועומד לפי שלפי האמת ע"ז הדיוק סמך הרב שלא פירש בפירוש כי אותו מעשה בהודיעו דוקא הוא דאע"ג שפירש הענין בפ"ב מ"מ לא היה לו להביא אותו מעשה כל כך סתו' וז"ל בפ"ב השליח שקנה או מכר והודיע שהוא שליח בדבר זה לפ' אע"פ שמשך או המשיך ונמצא שעבר על דעת משלחו בטל המקח ואם לא הודיעו שהוא שליח וקנה המקח ויהיה הדין בינו ובין זה ששלחו עכ"ל ומשראיתי זה שמח לבי ואמרתי שישו בני מעי שישו כי הוא הדבר אשר בררתי למעלה שסמך הרב מיד ענין הסרסור שהוא שליח ופירש ואמר שאם אמר לו המשלח במאה ומכר בחמשים ולא ידע הלוקח שהיה שליח אלא ששלו מכר המקח קיים והשליח יתן מביתו חמשים למשלח ואם ידע הלוקח שהיה שליח יחזיר החפץ לבעליו ש"מ דכה"ג הוא דמפלגינן בין הודיעו ללא הודיעו אבל הוסיף על שליחותו בין כך ובין כך לא עשה כלום שהרי לא נעשה שליח על דבר זה כלל ולשון הרב דייקא דקאמר אע"פ שמשך או המשיך ונמצא שעבר על דעת משלחו ואילו נמצא שעבר או הוסיף לא קאמר וק"ל:
אבקת רוכל · חלק קס״ו סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.