הא קמן בהדייא שאע"פ שהכהן מתרצה לקחת דמים תמורת המתנות לאו כל כמיניה עד דאתו לידיה ויחזיר אותם לו אם לא במכרי כהונה או במזכה ע"י אחר וזו ראייה גמורה אין דרך לנטות ימין ושמאל ואע"ג דעולא משני רבי יוסי היא דאמר עשו את שאינו זוכה כזוכה לא קי"ל כוותיה אלא כרב ושמואל וכן פסק ל הרמב"ם פרק ז' מהלכות מעשר וכרבנן דפליגי עליה דרבי יוסי כל שכן דעשו מפני תקנה אבל לקלקל לא עשו ואין לומר דכיון שכבר נהגו בכך ומתרצים בכך כבר מחלו ודמייא לההיא דאמרינן הקיבה להביא חלב שעל גבי הקיבה ואפי"ה אמר רבי יהושע כהנים נהגו בו עין יפה ונתנוהו לבעלים הא ליתא דחלב שעל גבי הקיבה שאני דאתי מרבויי ומקיים מצות ונתן במאי דכתוב בהדייא ותו דחלב שעל גבי הקיבה אנן סהדי דמחלי בעין יפה כיון שהוא דבר מועט וניתן למחילה ומאן דלא מחיל הוי עין רעה והיינו לישנא דנקט נהגו בו עין יפה וכולהו כהני' מחלי כלו' נהגו בו עין יפה אבל למחול כל המתנות או רובם אין לנו ואפילו יתן דמי כולם היכא דאיכא כהני במתא צריך לקיים מצות נתינה כדכתיבנא דיש מי שרוצה בהן ולא בדמיהן גדולה מזו אמרו בעובדא דרבה ורב ספרא כי אמרי אני אנא כאחר אבל שמעיה בעל כרחיה מזכה פי' כיון שהוא נתארח בבית בעל הבית שמא בעל כרחו הוא מזכה לו המתנות מפני כבוד בעל הבית הרי לך ראיה ברורה שאפי' שברצון שלם זכה לרבה במתנות כיון דאפשר שהוא בעל כרחו כלומר מפני כבוד בעל הבית אינה מועילה זכייתו כ"ש בנ"ד שבעל כרחם הם מוחלים כי אם לא יתרצו באותה פרוטה לא יתנו לו דבר דממון שאין לו תובעים הוא וירא שמא יקדמנו אחר כל שכן אם מנהג זה נתקן על ידי חכם שבעיר דודאי אנוס הוא וצועק ואינו נענה:
אבקת רוכל · חלק ט״ז סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.