אם יש לו משועבדים בעירו ובני חורים חוץ מעירו גובה ממשועבדים שבעירו מגיד משנה בפרק כ"א מהלכות מלוה ולוה בשם הרשב"א והטור בסימן קי"א בשם הרא"ש אם הניחו הלקוחו' בני חורין ואשתדפו טור' מהלקוחו' וכתב הרשב"א בתשובה דאפילו הגיע זמן הפרעון ונתרשל המלוה מלתבוע חובו וליפרע מבני חרי ואחר זמן רב אשתדוף בני חרי גבי ממשעבדי דבר פשוט הוא שלא כתב הרא"ש שאין טורפין ממטלטלין שמכר אע"פי שכתב לו מטלטלי אגב מקרקעי משום תקנת השוק אלא במוכר דוקא משום דא"כ אין לך אדם שקונה חפץ מחבירו אבל כל היכא דלא מכר אלא שמי ששטרו מוקדם בא לגבות ממי ששטרו מאוחר מטלטלין שקדם וגבה פשיטא שטורף מהם מי ששטרו מוקדם אם כתוב בו שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי שהרי הרא"ש עצמו לא איירי אלא במכר דוקא משום תקנת השוק אבל היכא דלא שייך תקנת השוק לא עלה על דעת ואפילו במקום תקנת השוק כתב הרא"ש עצמו שאם אין בירור למנהג יעמוד על ד"ת והטור הביא דברי הרא"ש בסימן ס' וכתב בסי' ק"ד ששטר מוקדם שכתוב בו שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי טורף מטלטלין שגבה מי ששטרו מאוחר וזה מבואר לא ניתן ליכתב לעוצם פשיטותו וכל דיינא דלא דאין כהאי דינא לאו דיינא הוא וטועה בדבר משנה הוא וחוזר והטוען שהמנהג שלא לטרוף לאו כל כמיניה לשווייה לב"ד טועים ואם על עצמו הוא אומר חייב הוא להחזיר אותם דינים וזה פשוט:
אבקת רוכל · חלק קנ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.