ה נשאלתי על תשובה זו אם נכונה בעיני והנני משיב ואומר שמה שכתב שלא חל מכירת ראובן שמכר שטר חוב שלו ללוי כלל כיון דלוי לא נתן המעות עדיין כו' וקנון שטרות זביני' מריעי איקרו כו'. ולהכי אנן סהדי דלא גמיר הקונה בקנין שטרות לקנות עד דיהיב דמי ובנ"ד דאכתי לא יהיב דמי הקונה יכול לחזור בו כו' אומר אני אין אלו אלא דברי נביאות לומר מדעתו שלא נרמז לא בגמ' ולא בדברי הפוסקים שאע"פי שקנין שטרות לאו דאורייתא אטו קנין דרבנן לאו קנין חשוב הוא ולא מידחי בגילא דחיטיתא דא"כ לפי דבריו כל קניינים שהם מדרבנן יוכל לחזור בו אם לא נתן הדמים ודבר זה נשתקע ולא נאמר ומ"ש חדא דקנין שטרות לאו מדאורייתא ועוד דקי"ל כשמואל דחזר ומחלו מחול לא שייך כאן לשון ועוד דהא פי' קצת רבוותא דטעמא דחזר ומחלו מחול משום דקנין שטרו' דרבנן ואם כן חדא מילתא היא ולא שייך למימר בה ועוד ותו איכא למיתמה עליה דמשמע דלדברי הכל קנין שטרו' לאו דאוריית' וליתא דהא ר"ת סבר דקנין שטרות דאורייתא:
אבקת רוכל · חלק קל״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.