ואם הייתי יודע דמנהג הספרדים יצ"ו לעשות זה המי שבירך על החולה שאין בו סכנה שהקב"ה ירפאהו כו' דכתב כ"ת שראה כ"ת זה המנהג במקומות רבים לא הייתי מפרסם הפסק אשר עשיתי למנוע ביד המברך מי שבירך כו' על רפאות החולה שאין בו סכנה ולא הייתי מראה הפסק כי אם בין הצרפתים והאשכנזים י"ה משום כבוד הספרדים יצ"ו כי הייתי מרביץ תורה בקוצר השגתי בכמה מקומו' בין הספרדים י"ה וספר ברכת אברהם ביניה' חברתיו וארז"ל בירא דשתית ביה מייא לא תשדי ביה קלא והם המחזיקים הבעלי תורה בתפארת ומעלה יותר משאר לשונות בגילה ועתה גם זו לטובה כי זכינו אל יגדיל תורה ויאדיר אתפלל אל במרום ה' אדיר יאדיר כ"ת וחסידותיך בתורה ובבנים עושר וכבוד וירבה גדול מעלת חכמתך בתלמידים כנפשך שובעך וכחפץ מוכן לעבוד בלב אמיץ כמו ל"ב אריי"ה לחשבון שמי אברהם היו יהיה ן' החכם השלם החסיד העניו מאד כמוהר"ר שלמה טריויש צרפתי ז"ל הכותב בנחיצה ביום א' יום ב' י"ט לחדש תמוז שנת יענך ה' ביום צר"ה יהי רצון שתתהפך האבל אל אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלדים את מעשך מחזיק כ"ת כמו נופך ספיר ויהלום בפרשת הנני נותן לו את בריתי שלום:
אבקת רוכל · חלק י״ג סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
