אבקת רוכל · חלק קי״ד סימן ו׳

גם מ"ש שהמכירה אינה מכירה שמכרו מה שאין בידם למכור שמכרו מה שאינו שלהם ומבואר הוא שהמוכר את שאינו שלו אינו מכר והחזקה שהחזיקו היה בטעות וכל חזקה בטעות אינה חזקה עכ"ל עם היות כי הקהל האריכו בטענה זו לומר שלא היה כח לאנשי המעמד למכור אינה נראית בעיני מפני שמנהג הקהלות כך הוא שאנשי המעמד מוכרים וקונים ועושים כל מה שנראה להם ואין שום אדם יכול למחות בידם שהם כמו אבות לקהל ואפטרופוסים שלהם וכההיא דאמרינן מנין שהפקר ב"ד הפקר שנאמר אלה הנחלות כו' מה אבות מנחילים את בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילים את העם כל מה שירצו וכשקנו נראה להם שזה היה תקנת הקהל וכשמכרו נראה להם שהיה תקנת הקהל ומעשיהם קיים ואפילו אם היו נותנים במתנם היה מעשיהם קיים וכדאיתא בפ' בני העיר מתנה פליגי בה רבינא ורב אחא חד אסר וחד שרי ופסק הרמב""ם בפי"א מהלכות תפלה כמאן דשרי ואפי' מאן דאסר לא אסר אלא בבית הכנסת דוקא שהוא דבר של קדושה וכמבואר שם בגמרא אבל בדבר שאין בו קדושה מודה שיש להם רשות ליתן ומעשיה' קיימי' ואין שום אדם יכול לערער עליהם ואם ערער אין ערעור כלום הילכך מה שמכרו אנשי המעמד לזקן ולבניו מכרם קיים ואין שום אדם יכול לערער עליהם ויש להם זכות למשפחת הזקן לקבור שם סכום הקברות שמכרו להם אנשי המעמד ואם נשלמו סכום הקברות שמכרו להם לא נשארו להם עוד זכות בקרקע ההוא ואף אם קברו אחרים במקום אותם שייחדו בשטר אין למוכרים עסק בזה אם רצו לתת מקומם לאחרים אין זה מחייב למוכרים לתת להם מקומות יותר ממה שמכרו להם ומאחר שלשון המכירה הוא לזקן וארבעת בניו ובני בניהם שסך הכל תשעה כיון שקברו להם תשעה אין להם זכות עוד ואין לומר שלשון בני בניהם כולל אפילו יהא לכ"א מהם כמה בנים גם אין לומר שגם בני בני בניהם בכלל דהא קי"ל יד בעל השטר על התחתונה דבבן אחד לכל אחד מתקיים לשון בני בניהם אין להם זכות יותר: ומה שכתוב בטענות שבני המשפחה באים בטענת חזקה שכבר קברו בני בני בניהם ולא מיחו בידם גם קברו נשותיהם של הזקנים ולא מיחו בידם עכ"ל אין בטענה זו ממש דהא תנן בפרק חזקת כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה כיצד אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי שלא אמר לי אדם דבר אינה חזקה שמכרת לי שנתת לי הרי זו חזקה הרי שבעבור שלא מיחו בידם אינה חזקה ואם כן מה שקברו שם עולה למספר הקברות: הכלל העולה שמה שקברו כבר אין רשות להוציאם לא משום לעשות הטוב והישר בלבד אלא מן הדין שמה שמכרו להם מכירתם מכירה ואם כבר קברו תשעה אין להם רשות לקבור שם עוד מפני שכבר באה להם אחוזתם שקנו בין שקברו אותם שייחדו או זולתם אין להם עוד זכות בקרקע ההוא ולהיות דברי אלה ברורים ונכוחים למבין בראיות ומילי דסברא חתמתי שמי פה הצעיר: יוסף קארו