אבקת רוכל · חלק י׳ סימן כ״א

שוב ראיתי לאסור אות' לגמרי ונר' שראוי לבטל המנהג ההוא דאמרי' בפ"ק דר"ה כי נהגו במקום איסור' מי שבקינן להו ואם היה הדבר זה מחלוקת קדומה בין החכמים ז"ל זה אוסר וזה מתיר ועשו כדברי הא' להקל מפני שהיה רבם או שחכמי המקום נטו אחר דעתו דכגון זה מניחין אותם על מנהגם אע"פ שיש הרבה מקומות לאסור כי ההיא דמוגרמתא דרב ושמואל בפ"ק דחולין ותרבא דאייתורא בפ' אלו טרפות וכן בפ' כל הבשר בההיא דלוי איקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דטווסא בחלבא ולא אכל ולא אמר ליהו ולא מידי אתא לקמיה דרבי אמר ליה מאי טעמא לא שמתינהו א"ל משום דמקומו של רבי יהודה בן בתירא הוה ודילמא דרש ליהו כרבי יוסי הגלילי עכ"ל דהא על כרחין אדרב' משם יש לנו ראייה וממקו' שבאת טול לך מה שהבאת משום דריב"ב לצדדין קתני דקאמר להקל מפני שהיה רבם משמע דלהחמיר כנגד רבם לא והרי הרמב"ם ז"ל הוא רבם בגלילות אלו ואין מקום להקל בהם מפני כבוד רבם וראייה מדקתני בפ"ק דחולין כי סליק רבי זירא אכל מוגרמתא דרב ושמואל אמרי ליה לאו מאתרא דרב ושמואל את אמר ליהו מאן אמרה יוסף בר חייא יוסף בר חייא מכ"ע גמיר כו' הא קמן שאם לא יתברר לון שנתייסד המנהג ההוא ע"פ וותיקין אין לסמוך עליו וכמו שכתב ריב"ש ז"ל בסי' הנז' באומרו או שחכמי המקום הלכו אחד דעתו כו' משמע מזה שאם לא נטו חכמי המקום אחר דעת המקל או שהיה הרב של המקום ההוא דעתו להחמיר אין לנו לזוז מדבריו דאלת"ה לימא שנהגו ונטו חכמי המקום אחר דעתו לבד ולא לימא חלוקא קמייתא ותו לא מידי וראייה מהא דתנייא בחולין בפ' כל הבשר וביבמות פ"ק ובשבת פרק רבי אליעזר דמילה ובמנחות פרק' שתי הלחם ופ' רבי ישמעאל במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמים לעשות ברזל במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב והכי אמרינן נמי ביבמות פ"ק ובשבת פ' כירה דרבי אבהו כי מיקלע באתריה דרבי יהושע בן לוי הוה מטלטל שרגא וכי מיקלע לאתריה דרבי יוחנן לא הוה מטלטל שרגא משום כבודו של רבי יוחנן אע"ג דסבירא ליה דרבי יהושע ב"ל ואע"ג דאמרינן במגילה שתי בתי דינין בעיר א' ליכא משום לא תתגודדו הני מילי כשקבלום עליהם לכל מילי אמנם בגלילות הללו לא קבלו עליהם לכל מילי אלא הרמב"ם ז"ל להיות רבם כמפורסם לכל ועל המפורסמות אין צריך להביא ראייא הא קמן דלהקל כרבם במקום רבם מצי אבל לא להחמיר כנגד רבם במקום רבם משום כבודו כי הא דראש פ' ערבי פסחים במאמר רבי יוסי הגם לכבוש את המלכה עמי בבית כו' וכי מיתה לאחר מיתה שאני לא היא שהרי מאחר שקבלוהו עליהם ונהגו איסור על פיו אין להם מקום טוב לבטל המנהג ההוא אלא ודאי מנהג בטעות היה וכמו שכתבנו אין עוד להאריך והדברים ברים כאשר הוכחנו בהוכחות למבין וישרים למוצאי דעת הלכה למעש' בתלמוד גדול שמביא לידי מעשה והדברים מתוקים דברי צדיקים כראי מוצק חזקים הנראה לע"ד כתבתי נאם הצעיר ביגיר יוסף בן לא"א אברהם ן' צייא נב"מ