השוחט בסכין מלובנת - שולחן ערוך יורה דעה סימן ט׳

שחיטתו פסולה. דסכין כשנכנס לתוך החתך קודם שתשחט רוב הסימנים היא שורפת הסימנים ונמצא שהיא נשרפה קודם שחיטה שהרי ושט נקובתו במשהו ליטרף ושריפה כנקב היא רש"י וע"ל סימן כ"ו ס"ק א':

אם ידע שהיא מלובנת. ואז חדודה קודם ללבונה ול"ד לפגימה שהיא מן הצד שאם שחט בה טרפה כדלקמן ריש סימן י"ח ולא מפלגינן בין ידע תחלה או לא דהתם מורשא של סכין יוצא ומתפשט בצדי בית השחיטה וקורעתן ואפילו ידע א"א שלא יגע בצדדין הרא"ש ומהרש"ל פ"ק דחולין סי' י' והב"ח והעט"ז פסקו כסברא הראשונה דאפי' ידע שחיטתו פסולה:

שחיטתו פסולה. אף על גב דחידודו של סכין הוא קודם לליבונו ונמצא שנשחט בהיתר מ"מ יש לחוש לצדדי הסכין ששורפין בוושט במקום שנשחט וזה ודאי אסור כל זמן שלא נשחט הרוב של הסימן תחלה. ויש מכשירין ס"ל בית השחיטה מרווח רווח ולא נגע בהו בצדדי הסכין וא"ל אם כן למה הצריכו לבדוק הסכין בצדדיו קודם שישחוט כמ"ש סי' י"ח לזה תירץ כאן דידע שהיא מלובנת ויודע להזהר שלא יגע בצדדיו משא"כ לקמן אינו יודע מפגימ' שבצדדין וא"כ א"א להזהר ופסק רש"ל בזה להחמיר ומכל מקום נראה לי שאותן הרישומין שעושין האומנים בסכין שהם רחוקים הרבה מן החוד אין בהם חשש שיעשו טריפות בחלק הנשחט וכן מצאתי לרש"ל:

פסולה. וכתב בט"ז אע"ג דחידודו של סכין הוא קודם לליבונו ונמצא שנשחט בהיתר מ"מ יש לחוש לצדדי הסכין ששורפין בושט במקום שנשחט וזה הוא ודאי אסור כל זמן שלא נשחט הרוב. וכתב פר"ח דבעוף אם תפס הקנה לבדו באופן שלא נגע בוושט כלל כיון דפסיקת הגרגרת ברובו וחידודו קודם לליבונו א"כ ע"כ נשחט רובו בהכשר קודם שריפת רובו וכשירה לכ"ע:

מכשירין. דס"ל בית השחיטה מרווח רווח ולא נגעו בצדדי הסכין. וא"ל א"כ למה הוצרכו לבדוק הסכין בצדדיו קודם השחיטה כמו שכתוב לקמן סימן י"ח. דשאני הכא דידע שהסכין מלובנת ונזהר שלא לנגוע בצדדים משא"כ התם דלא ידע שיש פגימה בצדדים ואינו נזהר (הרא"ש) והש"ך כ' דלא מפלגינן בין ידע או לא ידע ונתן טעם אחר. דהתם מורשא של סכין יוצא ומתפשט בצדדי שחיטה וקורעתן וא"א שלא יגע בצדדין ורש"ל והב"ח והט"ז פסקו כסברא הראשונה. וכ' בט"ז שאותן הרשומין שעושין האומנין בסכין שהם רחוקים הרבה מן החוד אין בהם חשש שיעשה טרפות בחלק הנשחט כ"כ רש"ל. פר"ח סק"א:

(ליקוט) אם כו'. דלא כר"ז ממש"ש בסכין של ע"ג ותיפוק ליה כו' וכן בסכין ש"נ (ברשב"א מביא מסכין ש"נ וטריפה ע"ש) קולף או מדיח. ויש מכשירין. ממש"ש י"ז ב' מי לא אר"ז כו' אלמא הלכה פסוקה והן לא השיבו דל"צ דיש לדחות כמ"ש הרא"ש בשם הראב"ד וכ"כ ת"ה (ומדחה ג"כ הראיה מסכין ש"נ וטריפה) ומ"מ כתב להחמיר (ע"כ):

ויש מכשירין. כדעת הראב"ד דר"ז ל"ק אלא בדיעבד ומה דאסיקנא שם דצריכה בדיקה אתלת רוחתא הוא לכתחלה:

אם ידע כו'. כתי' ה"ר יונה [וכן. הראב"ד] דשאני התם דלא ידע להזהר ואף בדיעבד אסור: