הטחול דינו כשאר בשר - שולחן ערוך יורה דעה סימן ע״ד

דינו כשאר בשר ומותר לבשלו. אפילו עם שאר בשר. ת"ח ריש כלל ל"א:

שלא לבשל הכליות כו'. כלומר בקדרה ול' הב"י ואנו נהגנו היתר לבשלם ולא שמענו פוצה פה ע"כ ובמדינות אלו אין נוהגין כן:

או ביצי זכר. עי' בסי' ס"ה ס"ד ומ"ש שם:

ומותר למלוח כל אלו. כלומר אע"ג דכבדא עלוי בישרא לכתחלה אסור וכמו שנתבאר בסי' הקודם סעיף ה' באלו מותר אפילו לכתחלה ע"ג שאר בשר:

ובלבד שיסירו כו'. דין קרום הטחול נתבאר בסי' ס"ד ס"י ודין קרום הכוליא שם סעיף י"ב ע"ש וע' לקמן בסי' ק"ה ס"ח:

כ' הטור הטחול דינו כשאר בשר לכל דבר וא"צ אלא מליחה בין לצלי בין לקדירה. ראיתי בדרישה ופרישה שטרח לתרץ האי לצלי א"צ מליחה ובחנם טרח דהאי בין לצלי לא קאי אדסמיך ליה אלא אדלעיל מיניה וה"ק הטחול אע"פ שיש בו אדמומית כו' דינו כשאר בשר דא"צ אלא מליחה והוה דינו בכל הדברים כבשר בין לצלי בין לקדרה בכל דבר שבעולם כגון לענין הדחה ושאר דברים: כתוב בהגהת ש"ד מעשה היה בטחול שנצלה בלא ניקור והתיר ה"ר משולם וחבריו דבטל חלב הטחול בטחול עצמה ובחלב הכשר שבו דשיערוהו דהטחול והחלב הכשר שבו הוה ס' נגד חלב האיסור ראבי"ה עכ"ל וכתוב בת"ח כלל ל"א ומשמע הלשון דאסתם טחול קאמר דהוא כך דאל"כ מאי קמ"ל ומ"מ צ"ע דאמאי לא כתבוהו הפוסקים כמו שכתבוהו גבי לב ואפשר דדוקא התם שיערו כך וקמ"ל דשומן הטחול מפעפע ודינו בס' אפילו בצלייה ע"כ אין לסמוך להקל בסתם טחול מכח זה אא"כ ברור שיש ס' בהיתר נגדו הואיל ואפשר לדחוק וליישב הלשון ולעד"נ דהאי לא קאי על סתם טחול דגבי לב מצינו שהיה קבלה בידם ע"ז כמ"ש הטור בשם הרא"ש ולמה הוצרך לקבלה ולא שיערו בעצמו אלא דמידי דתלוי בשיעור אין לתת בו כלל כי לפעמים לא יהיה כך והא ראיה שכתבו האחרונים דלפעמים יש אף בחתיכה של עוף ס' נגד הלב או הכבד אע"פ שכתבו שאם אין העוף שלם אין שם ס' אלא ע"כ דהקבלה היא באם העוף שלם בודאי יש בריוח ס' ואם אינו שלם תלוי בראיית עין וא"כ היאך נאמר בטחול כיון שהם שיערו באחת יהיה כן לעולם והלא לפעמים יש חלב הרבה ולפעמים מעט שהוא כחוש) ע"כ אין כאן חומרא רק איסור גמור מן הדין עד שיהא ששים נגדו:

בשר. ומותר לבשלו עם שאר בשר (ת"ח וש"ך) וכתב בט"ז בשם הג"ה ש"ד מעשה היה בטחול שנצלה בלא ניקור והתיר ה"ר משולם וחבריו דבטל חלב הטחול בטחול עצמו ובחלב הכשר שבו וסיים הט"ז דמ"מ אין לסמוך להקל מכח זו בסתם טחול אא"כ ברור שיש ס' בהיתר נגדו:

דינו כשאר בשר. ר"ל דמותר אפילו לבשלו עם בשר דלא כהגמ"ר. ד"מ:

וצריך מליחה. דהא דם הטחול בלאו כמ"ש בכריתות. מ"מ:

ומותר למלוח כו'. ר"ל דל"ד לכבד דאסור לכתחלה ע"ג הבשר כנ"ל:

כשאר בשר. עבה"ט מ"ש לענין טחול שנצלה בלא ניקור. ועי' מ"ש בזה לעיל סי' מ"ג ס"ק ד' בשם תשובת הלק"ט ושבו"י: