א׳
כדאיתא בסימן ש"מ. כצ"ל:
דברים הנוהגים בחול המועד - שולחן ערוך יורה דעה סימן ת״א
דברים הנוהגים בחול המועד. שולחן ערוך יורה דעה סימן ת״א - 7 סעיפים, ולצידם ש״ך, באר היטב, ביאור הגר״א, פתחי תשובה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן ת״א
סעיף א׳
דברים הנוהגים בחול המועד. ובו ז' סעיפים:אין מניחין את המטה ברחוב בחול המועד שלא להרגיל את ההספד שאסור להרגיל את ההספד בחול המועד אלא לכבוד ת"ח לפיכך אין מוליכין המת לבית הקברות בחול המועד עד שיהיה כל הקבר מתוקן ומזומן:
סעיף ב׳
אין קורעין בחול המועד אלא מי שהוא חייב לקרוע כדאיתא בסימן ש"מ אבל מי שאינו חייב ורוצה לקרוע מפני הכבוד אסור:
סעיף ג׳
שמע בחול המועד שמועה קרובה חייב לקרוע:
סעיף ד׳
אין חולצין כתף במועד ואין מברין בו אלא קרוביו של מת אבל הקרובים מברין וה"ה לחנוכה ופורים וראש חדש וכשמברין אין מברין אלא על מטות זקופות אבל ביום טוב אפילו ביום טוב שני אין קורעין ולא חולצין ולא מברין ובחול המועד מברין הכל על החכם לתוך הרחוב כדרך שמברין את הקרובים שהכל כקרוביו:
סעיף ה׳
נשים בחול המועד מענות דהיינו שכולן עונות כאחת אבל לא מטפחות דהיינו להכות כף על כף בראש חדש חנוכה ופורים מענות ומטפחות אבל לא מקוננות דהיינו שאחת מדברת וכולן עונות אחריה נקבר המת לא מענות ולא מטפחות והני מילי לאינש דעלמא אבל לתלמיד חכם בין בחול המועד בין בראש חדש חנוכה ופורים מענות ומקוננות כדרכן בחול והני מילי בפניו אבל שלא בפניו לא ויום שמועה אפילו רחוקה כבפניו דמי:
סעיף ו׳
אומרים על המת צדוק הדין וקדיש כדרכן וכן ביום טוב שני אבל ביום טוב ראשון כיון שאין מתעסקים במת אין אומרים אותו: הגה ויש חולקין שלא לומר צדוק הדין במועד (הטור הביא כמה רבוותא) וכן המנהג פשוט במדינות אלו שלא לומר צדוק הדין בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (במנהגים) ולכן אין אומרים ג"כ כשקוברין אחר חצות בערב שבת י"א שאם קוברים המת בלילה שאין אומרים קדיש ולא צדוק הדין (כל בו):
סעיף ז׳
מת לו מת קודם פורים ופגע בו פורים אינו מפסיק האבילות ומ"מ אין אבלות נוהג בו לא בי"ד ולא בט"ו אלא דברים שבצינעא נוהג וחייב לשלוח מנות ואף על פי שאינו מתאבל בהם עולים לו ממנין השבעה כמו שבת:
ש״ך · יורה דעה סימן ת״א
ב׳
שמע כו'. ע"ל סימן ש"מ סל"ב ובא"ח סי' תקמ"ז:
ג׳
אחר חצות בע"ש. (אע"פ שבערב) [אבל בערב] ר"ח ובערב חנוכ' אומרי' אפי' אחר חצות (לא) [דלא] עדיפי מע"ש כ"כ העט"ז ומשמע דה"ה בעי"ט אחר חצות א"א:
ד׳
ומ"מ אין אבילות נוהג בו כו'. ומהרש"ל פסק דצריך לנהוג כל דיני אבילות ושכן המנהג והביאו הדרישה ע"ש וכ"כ המחבר בא"ח סי' תרצ"ו סעיף ד' ודרישה כתב ליישב דברי המחבר דלא סתרי אהדדי דבא"ח מיירי שמת לו מת בו ביום וכאן מיירי שמת קודם לכן ודוחק והרב בהג"ה שם פסק כהמחבר כאן) וכ' שכן נוהגין והב"ח לא הביא אלא דברי מהרש"ל ע"ש:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
באר היטב · יורה דעה סימן ת״א
א׳
בע"ש. (אע"פ שבערב) [אבל בערב] ר"ח וערב חנוכה אומרים אפי' לאחר חצות (לא) [דלא] עדיפי מע"ש כ"כ הלבוש ומשמע דה"ה שאין אומרים ג"כ בערב יו"ט אחר חצות. ש"ך:
ב׳
נוהג. ומהרש"ל פסק דצריך לנהוג כל דיני אבילות ושכן המנהג וכ"כ המחבר בא"ח סי' תרצ"ו ס"ד. ובדרישה כתב ליישב דברי המחבר דלא סתרי אהדדי דבא"ח מיירי שמת לו מת בו ביום וכאן מיירי שמת קודם לכן ודוחק (ויש רוצים להגיה בא"ח דהאי בחנוכה צ"ל בצינעא. וה"ק כל דברי אבלות בצינעא נוהגים בפורים. ובזה מיושב מה שמזכיר שם חנוכה בהלכות פורים וה"ל להביאו בהלכות חנוכה סי' ת"ע ששם מזכיר דיני חנוכה בהספד אלא ודאי שט"ס הוא וצ"ל בצינעא) והרב בהג"ה שם פסק כהמחבר כאן וכתב שכן נוהגין והב"ח לא הביא אלא דברי מהרש"ל ע"ש. עכ"ל הש"ך:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · יורה דעה סימן ת״א
א׳
אלא לכבוד ת"ח. כ"ז ב' ובמגילה ג' ב' וכמ"ש בס"ה:
ב׳
שמע בח"ה כו'. מדפריך שם אמתני' ואפילו חכם והתניא חכם כו' משמע דברייתא איירי אף בחה"מ והיא איירי בשמועה קרובה דאי בין מיתה לקבורה אפילו לאו חכם רק אדם כשר חייבין לקרעו כמש"ש וכמש"ל סי' ש"מ ס"ו וס"ז ועבא"ח סי' תקמ"ז כ"ז הסי':
ג׳
(ליקוט) אבל הקרובים כו'. ממתני' הנ"ל וירושלמי שם ועתוס' ך' א' ד"ה שכבר כו' ושם כ"ד ב' ד"ה אלא כו' (ע"ב):
ד׳
וה"ה לחנוכה כו'. מדחילק בסיפא נשים במועד כו' בר"ח כו' ולא חילק ברישא ואינו מוכרח:
ה׳
אפי' בי"ט שני כו'. שלא אמרו (י"ט ו' א') כחול שוויוה רבנן אלא למה שלצרכו בלבד מדקאמר אפילו למיגיז ליה אסא כו' משמע דוקא הכל לצרכו:
ו׳
אומרים כו' וי"ח. עבא"ח סימן ת"כ ס"ב: (ליקוט) אומרים כו'. ערא"ש סי' קל"ד: סעיף ז' ע"ש סי' קל"ב (ע"כ):
ז׳
מת כו'. כמש"ו ואע"פ כו':
ח׳
ומ"מ. עבא"ח סי' תרצ"ו:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
פתחי תשובה · יורה דעה סימן ת״א
א׳
בערב שבת. עבה"ט ועיין בתשובת גבעת שאול סימן ע"א דבערב תשעה באב אחר חצות אומרים צדוק הדין אף דאקרי מועד עיין שם:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
על הסימן הזה
שולחן ערוך יורה דעה סימן ת״א, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל