שלא להתקשות על המת יותר מדאי - שולחן ערוך יורה דעה סימן שצ״ד

אין מספידין אותו. אפילו ביום שמועה:

ופוקדים על המתים כו'. כתב הפרישה זה היה דוקא בימיהם שהיו מניחין את המת בכוכין () [אולי שייך זה בסי' זה סעיף ד' עמ"ש ואם נולד בן זכר כו'. מראה כהן:] והיה אפשר לגלות את המת ולראותו וכתב עוד הדרישה בשם מהרש"ל אדם שמת לו מת ובתוך שלשים נולד לו בן אין עושין שמחה ומשתה ביום המילה רוקח עכ"ל וכמדומה שאין נוהגין כן:

ופוקדים. כתב הפרישה זה היה דוקא בימיהם שהיו מניחין את המת בכוכין והיה אפשר לגלות את המת ולראותו. וכתב עוד בשם מהרש"ל אדם שמת לו מת ובתוך ל' נולד לו בן אין עושין שמחה ומשתה ביום המילה רוקח עכ"ל. וכמדומה שאין נוהגין כן. ש"ך:

בד"א כו'. וראיה מרבי וכמש"ו וכן במשה ואהרן:

כל שלשה כו'. גמ' כ"ז ב':

וכל אותה כו' ואם נולד כו'. ירושלמי שם:

אלא יפחד כו'. כמ"ש מה יתאונן כו':

יותר מדאי. עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל מ"ש בשם ס"ח אדם שמת בנו או בתו אל ינשק אותם. ונ"ל דדוקא לבנו ולבתו אסור אבל לשאר מתים מותר כדכתיב גבי יעקב ויבך עליו וישק לו:

ופוקדים. [עבה"ט בשם הפרישה ועי' בתשו' ח"ס סי' של"ח מ"ש בזה]:

כל מי שאינו. עי' בתשו' הרדב"ז ח"ג סי' תקצ"ה: