עטיפת הראש באבל. שולחן ערוך יורה דעה סימן שפ״ו - 1 סעיפים, ולצידם ש״ך, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן שפ״ו
סעיף א׳
עטיפת הראש באבל. ובו סעיף אחד:אבל חייב בעטיפת הראש דהיינו שיכסה ראשו בטלית או בסודר ויחזיר קצתו על פיו ועל ראש החוטם והני מילי שצריך עטיפה בכל היום אבל כשבאין מנחמים אצלו מגלה ראשו לכבודם: הגה וי"א שאין נוהגין במדינות אלו בעטיפה (הגהות מיי' פ"ה) וכן המנהג פשוט ואין להחמיר לשנות במה שלא נהגו אבותינו:
וי"א שאין נוהגין כו'. מפני שמביא לידי שחוק גדול מן העובדי כוכבים ועבדים ושפחות שבינינו מיהו יש לנהוג בעטיפה קצת דהיינו למשוך הכובע למטה לפני העינים וכן משמע בבית חדש ועיין לקמן סימן ת':
וי"א שאין נוהגין במדינות אלו כו'. כתב הרוקח אבל חייב בעטיפה כמו עתה שמושכין הכובע לפני העינים כל ז' ימים ובשבת בצינעא ולא בפרהסיא עכ"ל. וכתב מו"ח ז"ל לפי זה מיד כשמתחיל השליח צבור ברכו אז יגביה האבל את הכובע דלא להוי מילתא דבפרהסיא עכ"ל:
המנהג. מפני שמביא לידי שחוק גדול מן העובדי כוכבים ועבדים ושפחות שבינינו. מיהו יש לנהוג העטיפה קצת כמו עתה שמושכין הכובע לפני העינים כל ז' ימים ובשבת בצינעא ולא בפרהסיא. וכתב הב"ח לפ"ז מיד כשמתחיל החזן ברכו אז יגביה האבל את הכובע דלא להוי מלתא דפרהסיא. עכ"ל:
שולחן ערוך יורה דעה סימן שפ״ו, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.