קוברים מתי עכו״ם ושלא יהלך בבית - שולחן ערוך יורה דעה סימן שס״ז

קוברים כו'. היינו שמשתדלין בקבורת מתים עובדי כוכבים ועי' טור וב"י:

לא יהלך כו'. עי' בא"ח סי' מ"ה ולעיל סי' רפ"ב ס"ד:

או יתפלל כו'. כתב מהרש"ל דה"ה קדיש צריך להרחיק ד' אמות ומביאו הדרישה וכ"כ הב"ח:

אבל האידנא כו'. כתב מהרש"ל והעולם נוהגין היתר בטלית קטן וכ"כ הב"ח וסיים הטעם כיון שהציציות מכוסים:

אלא לשם מצוה אסור. כתב רש"ל והעולם נהגו היתר בטלית קטן עיין בא"ח סימן כ"ג עכ"ל:

מכוסים. כתב מהרש"ל והעולם נוהגין היתר בטלית קטן וכ"כ הב"ח וסיים הטעם כיון שהציצית מכוסים וכתב עוד דה"ה לקדיש צריך להרחיק ד"א עכ"ל הש"ך:

מתי עכו"ם כו'. דמש"ש עם כו' לאו דוקא וכן בירושלמי (ספ"ה דגטין) לא שנו עם בכל אלו וכן בתוספתא (שם ספ"ג) מספידין [וקוברין] מתי עובדי כוכבים ומנחמין אביליהם מפני דרכי שלום. ר"ן:

וה"מ כו'. עמ"ש בא"ח סי' כ"ג:

של מת. עי' בתשו' מהריט"ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י"ב שכתב דהא דאסור לקרות ולהניח תפילין תוך ד"א של מת היינו מי שהיה חייב במצות אלו בעת שהיה בחיים ואחר מיתתו נעשה חפשי מן מצות אלו הוי לועג לרש אבל אשה וקטן שפטורים בחייהם אין זה לועג לרש ע"ש ועי' בצל"ח ברכות דף ג' ע"ב ובדף י"ח דפשיטא ליה דגם במת קטן ואשה הוי לועג לרש ע"ש ועי' בס' ישועות יעקב מהגאון דלבוב נר"ו בא"ח סי' ע"א סק"ו מ"ש בזה:

ויקרא בו. עי' בתשו' נו"ב תניינא חלק א"ח סי' ק"ט שנשאל אם הולכים בעת צרה להתפלל על קברי צדיקים אם נכון ליקח עמהם ס"ת לבית הקברות והשיב דמדברי התלמוד והפוסקים אין מפורש אם באחיזה לחוד יש גם כן איסור אלא שלשונו של הרמב"ם בהלכות ס"ת משמע לאיסור ועכ"פ חלילה לעשות כן דמבואר בזוהר פ' אחרי שאם ח"ו הספר ההוא חסר אות אחת גורמים רעה גדולה ח"ו וא"כ הרי אין לנו ס"ת שיהא בדוק בחסרות ויתרות עיין שם: