החופר קבר פטור מק״ש וכמה מרחיקין - שולחן ערוך יורה דעה סימן שס״ה

החופר קבר פטור מק״ש וכמה מרחיקין. שולחן ערוך יורה דעה סימן שס״ה - 2 סעיפים, ולצידם ש״ך, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.

יורה דעה · סימן שס״ה
סעיף א׳
החופר קבר פטור מק"ש וכמה מרחיקין הקברות מהעיר. ובו ב' סעיפים:החופר כוך למת פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה ואם הם שנים והגיע זמן ק"ש אחד עולה וקורא ק"ש ומתפלל וחוזר זה וחופר ועולה חבירו וקורא ק"ש ומתפלל ודוקא כוך דלא חפיר ליה אלא חד אבל אם היה מקום ששנים יכולים להתעסק בו כאחד פטורים:
סעיף ב׳
מרחיקין הקברות מהעיר חמשים אמה:

ש״ך · יורה דעה סימן שס״ה

א׳
פטור כו'. דעוסק במצוה הוא ופטור משאר מצות:
ב׳
מרחיקין כו'. כתב העט"ז הטעם שלא יפגעו בו תמיד ויתעצבו ולא דק דהטעם הוא מפני שריחה רע וכדמשמע בלא יחפור ריש דף כ"ה דקתני מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי כו' וכן פירש"י ושאר מפרשים שם וכ"כ הרמב"ם והמחבר בח"מ סי' קנ"ה סכ"ג:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

באר היטב · יורה דעה סימן שס״ה

א׳
מרחיקין. כתב הלבוש הטעם שלא יפגעו בו תמיד ויתעצבו ולא דק שהטעם הוא מפני שריחה רע. וכן משמע בש"ס דב"ב פ' לא יחפור. וכן פירש"י ושאר מפרשים וכ"כ הרמב"ם והמחבר בח"מ סי' קנ"ה סכ"ב עכ"ל הש"ך (ואפשר לומר דגם בעל הלבוש ס"ל האי טעמא משום דריח רע שהרי כתבו בלבוש עיר שושן גבי נזקי שכנים סי' קנ"ה אלא הא קמ"ל דאפי' היכא דלא שייך האי טעמא דריח רע כגון שחפרו וקברו אותו בקרקע עמוק עמוק שאין ריח רע יוצא ממנו או באופן אחר דלא שייך בו טעם הנ"ל מ"מ תיקנו שירחיק חמשים אמה כדי שלא יראו תמיד ויתעצבו ואולי עי"כ יעורר עצמו לעשות אבל ובכיה יותר מזמן שקבעו חז"ל ויענש כמ"ש חז"ל ע"כ הוא בכלל תקנות חז"ל שלא יתאבל יותר מדאי. וכתב בה"י אבל במדינתנו לא שייך דין זה בקצת מקומות הקברות באמצע העיר ובקצת מקומות הוא רחוק הרבה מהעיר לפי השתדלות מן השרים):
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · יורה דעה סימן שס״ה

א׳
(ליקוט) ודוקא כו'. כמו מלקט דפטורים אפילו רבים כמש"ל סי' ת"ג ועמש"ש (ע"כ):
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

על הסימן הזה

שולחן ערוך יורה דעה סימן שס״ה, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל