החופר קבר פטור מק״ש וכמה מרחיקין - שולחן ערוך יורה דעה סימן שס״ה

פטור כו'. דעוסק במצוה הוא ופטור משאר מצות:

מרחיקין כו'. כתב העט"ז הטעם שלא יפגעו בו תמיד ויתעצבו ולא דק דהטעם הוא מפני שריחה רע וכדמשמע בלא יחפור ריש דף כ"ה דקתני מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי כו' וכן פירש"י ושאר מפרשים שם וכ"כ הרמב"ם והמחבר בח"מ סי' קנ"ה סכ"ג:

מרחיקין. כתב הלבוש הטעם שלא יפגעו בו תמיד ויתעצבו ולא דק שהטעם הוא מפני שריחה רע. וכן משמע בש"ס דב"ב פ' לא יחפור. וכן פירש"י ושאר מפרשים וכ"כ הרמב"ם והמחבר בח"מ סי' קנ"ה סכ"ב עכ"ל הש"ך (ואפשר לומר דגם בעל הלבוש ס"ל האי טעמא משום דריח רע שהרי כתבו בלבוש עיר שושן גבי נזקי שכנים סי' קנ"ה אלא הא קמ"ל דאפי' היכא דלא שייך האי טעמא דריח רע כגון שחפרו וקברו אותו בקרקע עמוק עמוק שאין ריח רע יוצא ממנו או באופן אחר דלא שייך בו טעם הנ"ל מ"מ תיקנו שירחיק חמשים אמה כדי שלא יראו תמיד ויתעצבו ואולי עי"כ יעורר עצמו לעשות אבל ובכיה יותר מזמן שקבעו חז"ל ויענש כמ"ש חז"ל ע"כ הוא בכלל תקנות חז"ל שלא יתאבל יותר מדאי. וכתב בה"י אבל במדינתנו לא שייך דין זה בקצת מקומות הקברות באמצע העיר ובקצת מקומות הוא רחוק הרבה מהעיר לפי השתדלות מן השרים):

(ליקוט) ודוקא כו'. כמו מלקט דפטורים אפילו רבים כמש"ל סי' ת"ג ועמש"ש (ע"כ):