א׳
אין מניחין וכו'. דוקא על מטתו אבל לפניו על גבי קרקע או ספסל משמע בטור לעיל סי' שד"מ מתשו' רב האי שמותר וכ"כ בפרישה:
היאך מוציאין מת גדול או קטן - שולחן ערוך יורה דעה סימן שנ״ג
היאך מוציאין מת גדול או קטן. שולחן ערוך יורה דעה סימן שנ״ג - 7 סעיפים, ולצידם ש״ך, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן שנ״ג
סעיף א׳
היאך מוציאין מת גדול או קטן ובאיזו מטה. ובו ז' סעיפים:בראשונה היו מגלים פני עשירים ומכסים פני עניים מפני שמשחירים בשנת בצורת והיו עניים חיים מתביישים התקינו שיהיו מכסים פני הכל:
סעיף ב׳
אין מניחין ספר תורה על מטתו של חכם:
סעיף ג׳
כבודו של חכם להוציאו דרך הפתח ולא לשלשלו דרך גגות ובמטה ראשונה ולא לשנותו ממטה למטה:
סעיף ד׳
תינוק בן ל' יום מוציאים אותו בחיק לבית הקברות ולא בארון ונקבר באשה אחת ושני אנשים אבל לא באיש אחד ושתי נשים משום יחוד ואין עומדים עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים ואפי' אי קים לן שכלו לו חדשיו:
סעיף ה׳
בן ל' יום גמורות יוצא בגלוסקמא (פי' ארון ויישם בארון ת"י ושוון יתיה בגלוסקמא. נ"י) הניטלת באגפיים (פי' נסר רחב ופי' אגפיים זרועות) ועומדין עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלי' בן י"ב חדש יוצא במטה וכל היוצא במטה רבים מצהיבים עליו ושאינו יוצא במט' אין רבים מצהיבין עליו וכל הניכר לרבים רבים מתעסקים בו וכל שאינו ניכר לרבים אין רבים חייבים להתעסק בו:
סעיף ו׳
תינוק שמת קודם שנימול מוהלין אותו על קברו בלא ברכה וקורין לו שם:
סעיף ז׳
אין מוציאין מת במטה אלא אם כן היה ראשו ורובו קיים:
ש״ך · יורה דעה סימן שנ״ג
ב׳
בחיק כו'. וכתוב בא"ז דהיינו דא"צ להוציא ואלא בחיק אבל אם רוצים להוציאו במטה הרשות בידם ומביאו הב"ח:
ג׳
אבל לא באיש א' ושתי נשים. משום יחוד:
ד׳
ואין עומדין כו'. פי' אין צריך לעמוד. רש"י וכ"כ העט"ז:
ה׳
בשורה. ר"ל שהיה כל אחד אומר לו תתנחם:
ו׳
בגלוסקמא. פי' בנסר רחב שאינו ניטל אלא על הכתפים ואין צריך מטה גדול:
ז׳
מוהלין כו'. נתבאר לעיל ס"ס רס"ג:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
ט״ז · יורה דעה סימן שנ״ג
א׳
אין מניחין ס"ת על מטתו. בסימן שד"מ העתיק ב"י בשם ת"ה וז"ל ואם נפטר אדם גדול וחסיד ויחיד במקומו אל יהיה ס"ת בדבר זה מוטל אלא עומד בתיבה וכדומה לה עכ"ל:
ב׳
הניטלת באגפיים. פירוש בשני בני אדם דרך כבוד:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
באר היטב · יורה דעה סימן שנ״ג
א׳
מטתו. אבל לפניו ע"ג קרקע או ספסל משמע בטור לעיל סימן שמ"ד מתשובת רב האי שמותר וכ"כ בפרישה עד כאן לשון הש"ך:
ב׳
בחיק. וכתב בא"ז דאם רצו להוציאו במטה הרשות בידן:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · יורה דעה סימן שנ״ג
א׳
ואפילו אי כו'. תוס' שם ד"ה ואין כו':
ב׳
(ליקוט) אין מוציאין. א"ר ספי"ב (ע"כ):
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888
על הסימן הזה
שולחן ערוך יורה דעה סימן שנ״ג, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל