דין שרפה על המת והאומר אל תקברוני - שולחן ערוך יורה דעה סימן שמ״ח

דין שרפה על המת והאומר אל תקברוני. שולחן ערוך יורה דעה סימן שמ״ח - 3 סעיפים, ולצידם ש״ך, באר היטב, ביאור הגר״א, פתחי תשובה. לרבי יוסף קארו, בעברית.

יורה דעה · סימן שמ״ח
סעיף א׳
דין שרפה על המת והאומר אל תקברוני. ובו ג' סעיפים:שורפין על המלכים (או על הנשיאים) (טור בשם תוספתא) מטתן וכלי תשמישן אבל על ההדיוטות אסור:
סעיף ב׳
האומר אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו אלא מוציאין מיורשיו כל צרכי קבורתו בעל כרחו וכן כל מה שרגילין לעשות לבני משפחתו ואפילו האבן שנותנין על הקבר והוא שירשו ממון מאביהם:
סעיף ג׳
אפילו מי שאין לו ממון שצוה ואמר אל תקברוהו אין שומעין לו:

ש״ך · יורה דעה סימן שמ״ח

א׳
שורפין כו'. ואין בו משום דרכי האמורי ולא משום בל תשחית שזהו כבודם שלא ישתמשו אחרים בכלי תשמישן ומש"ה שורפים מטתן וכלי תשמישן דוקא ולא דברים אחרים:
ב׳
אסור. דאיכא יוהרא והשחתה:
ג׳
אין שומעין לו. דלאו כל כמיניה להעשיר בניו ולהטיל עצמו על הצבור:
ד׳
אלא מוציאין מיורשיו. אפי' נתן ממון הרבה לאחרים אין מוציאין מהמקבלין מתנות רק מהיורשים כמ"ש בח"מ סי' רנ"ג סל"א:
ה׳
והוא שירשו ממון מאביהם. דאל"כ אין כופין הקרובים אלא על הכל מוטל לקברו:
ו׳
אין שומעין לו. משום דאיכא בזיונא דחיי:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

באר היטב · יורה דעה סימן שמ״ח

א׳
תשמישן. ואין בו משום דרכי האמורי ולא משום בל תשחית שזהו כבודן שלא ישתמשו אחרים בכלי תשמישן ובהדיוטות אסור דאיכא יוהרא והשחתה:
ב׳
ממון. דאל"כ אין כופין הקרובים אלא על הכל מוטל לקברו ועיין בח"מ סימן רנ"ג סל"א:
ג׳
שומעין. משום דאיכא בזיוני דחיי. ש"ך:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · יורה דעה סימן שמ״ח

א׳
(אבל על הדיוטות אסור. תוספתא פרק ח' דשבת ופ"ד דסנהדרין):
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

פתחי תשובה · יורה דעה סימן שמ״ח

א׳
מאביהם. עי' בה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל ועיין בתשובת בש"ר סי' קכ"ה בהגה"ה כס"ד שם מ"ש בזה:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

על הסימן הזה

שולחן ערוך יורה דעה סימן שמ״ח, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל