איזו פתח חייב במזוזה - שולחן ערוך יורה דעה סימן רפ״ז

אא"כ יש לו ב' מזוזות כו'. ודעת הרא"ש וטור דאפי' אין לו אלא מזוזה אחת כגון שמצד אחד עובי הכותל להלאה מהפתח אם המזוזה מצד ימני חייב ואם מצד השמאל פטור וכן דעת רבינו ירוחם סוף נתיב כ"א ונראה דיקבענה בלא ברכה:

שאין לו גובה י' טפחים כו'. ודעת רש"י והמרדכי והטור דבעינן נמי שיהא רחב ד' וכ' הבית יוסף והב"ח דלפי' רש"י אפי' אין שם ב' מזוזות כלל אלא מתחיל להתעגל מהארץ אפי' הכי חייב אם יש גובה י' ברוחב ד':

שתי מזוזות כו'. בטור כתוב אם אין המשקוף שהדלת זקוף עליו למעל' ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוז' ישרה אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור. פתח שאין לו אלא מזוזה אחת (פירש"י) [פי' הטור] כגון שמצד אחד עובר הכותל להלאה מהפתח כזה (א) אם המזוזה מצד ימין כזה (ב) חייב ואם מצד שמאל כזה (ג) פטור ואם הפתח ממלא כל הרוח כזה (ד) חייב שאע"פ שאין פצים בצד א' מ"מ כותלי הבית שמן הצדדים חשיבי כמזוזות ע"כ ומשום הכי (פרש"י) [פי' הטור] שמצד א' עובר כו' דאל"כ היה קשה הא הוי קצת הכותל במקום פצים דכל מקום שהכותל כלה מקרי שם מזוזה:

מזוזה מכאן כו'. פי' שבעינן שיהא גבוה עשרה מן הארץ בשוה בלי עיקום דמן התחלת עיקום אין נחשב בכלל הי' טפחים וזה דעת הרמב"ם אבל לרש"י אף העיקום הוא מן צירוף לגובה י' טפחים כל שיש בחללו ד' טפחים ואפילו אם מתחיל מן הארץ להתעקם אבל אחר שאין שם חלל ארבעה מיקרי עיקום ולא מצטרף לשיעור גובה י' טפחים מן הארץ ובטור בזה יש לדקדק מדנקט תחילה ואם יש לו שתי מזוזות כו' משמע דמזוזות בעינן כמו לדעת רמב"ם ובסוף כתוב אם יש בגובה המזוזה י' קודם שנתקצרה עד שאין בה ד' חייב ואם לאו פטור משמע כרש"י דבנתקצרה פחות מד' תליא מילתא ונראה דכוליה כרש"י והא דנקט תחילה שתי מזוזות משום רבותא דסיפא דאפ"ה פטור באין בגובה י' טפחים. וצ"ע למעשה היאך נעביד באם יש גובה י' טפחים בשוה בלי עיקום ואח"כ יש עיקום אבל יש בחללו ד' שיעור גדול עד למעלה אם נעשה המזוזה במקום שכלה מקום השוה והיינו כהרמב"ם יש לחוש דלמא קי"ל כרש"י וטור דאף העיקום שלמעלה בשיעור הגובה יחשב כיון שיש שם ד' בחללו ממילא נעשה המזוזה למטה משליש העליון וזה פסול אפי' דיעבד כמו שנבאר בסי' רפ"ט ואם נעשה אותו למעלה במקום הרחב בשליש העליון שהוא עקום דילמא קי"ל כרמב"ם ושם לא מצטרף לגובה המזוזות כלל והוה כעושה מזוזה למעלה במשקוף ונראה דיש לעשותה בשליש העליון דהיינו למעלה משני שלישים שלמטה דבזה כשר גם לרמב"ם דאע"פ שאין העיקום מצטרף לענין גובה י' מלמטה במזוזות מ"מ כיון דכשר למטה בגובה עשרה קודם העיקום והוה עליה חיוב אז גם חלל העליון שייך לחיוב שלמטה והכל בכלל שעריך עד המשקוף דהא עיקר הפסול באין גובה י' משום שאין לה משקוף כמו שמסיים כאן ממילא כיון שיש גובה עשרה יש משקוף וכשר כל שלמטה מהמשקוף כן נלע"ד. ועכ"פ לא יניחה למעלה מכתפיו כמ"ש בב"י בסי' רפ"ט בגובה הרבה בשם המרדכי בענין שלא יגביה משיעור בין כתפיו כדי שתהא נראית נגד עיניו:

מפני שאין לו משקוף. בכ"מ כתב צ"ע אם הכיפה חשוב משקוף אפי' אין גובה המזוזה י' טפחים להתכשר ואם אין חשוב משקוף כי הוויין גובה י' מאי הוה אטו גובה המזוזות משוי לכיפה משקוף עכ"ל ונראה דלק"מ דודאי יש בגובה י' אמרינן דיש כאן מזוזות וממילא יש משקוף על מזוזות משא"כ באין גובה י' טפחים אין לך מזוזות אלא שתאמר מה שמתעקם הוא נחשב למזוזה וא"כ אין לך משקוף שכל העיקום כחדא חשבינן ליה ואין אתה יכול לעשות מזוזות ממנו וגם משקוף כן נ"ל:

ואין להם על מה שיסמכו. שכל מי שנגע יראת אלקים בלבו ורוצה לישב בטח ממורא רוחות רעות ח"ו יעשה מזוזה לכל פתחיו וכבר זכרנו לעיל דבכ"מ שהוא בית דירה לא אכפת לן ביש שם טינופת כמ"ש הטור וב"י וטעמם דהמזוזה גבוה י' וגם זכרתי לעיל בתיקון כיסוי בזכוכית ועיין במרדכי:

מזוזות. בטור כתב פתח שאין לו אלא מזוזה אחת פירש"י כגון שמצד אחד עובר בית אם המזוזה ואם מצד ואם הפתח הכותל להלאה פתח מצד ימין כזה שמאל כזה ממלא כל מהפתח כזה חייב פטור הרוח חייב אע"פ שאין פצים בצד א' מ"מ כותלי הבית שמן הצדדים חשיבי כמזוזות ע"כ וכתב הש"ך דאף מצד (שמאל דפטור) [ימין] נ"ל דיקבענה בלא ברכה:

בגובה. פירוש שבעינן שיהא גבוה מן הארץ עשרה בשוה בלי עיקום דמן התחלת העיקום אינו נחשב בכלל העשרה טפחים וזה דעת הרמב"ם אבל לרש"י אף העיקום הוא מצרף לגובה עשרה טפחים כל שיש בחללו ארבעה טפחים ואפי' אם מתחיל מן הארץ להתעקם אבל אחר שאין שם חלל ארבעה מיקרי עיקום ולא מצטרף לשיעור גובה י' טפחים מן הארץ וצ"ע למעשה היאך נעביד באם יש גובה י' טפחים בשוה בלי עיקום ואח"כ יש עיקום אבל יש בחללו ד' שיעור גדול עד למעלה אם נעשה המזוזה במקום שכלה מקום השוה והיינו כהרמב"ם יש לחוש דילמא קי"ל כרש"י דאף העיקום שלמעלה בשיעור הגובה יחשב כיון שיש שם ד' בחללו ממילא נעשה המזוזה למטה משליש העליון וזה פסול אפילו דיעבד כמ"ש בסי' רפ"ט ואם נעשה אותה למעלה במקום הרחב בשליש העליון שהוא עקום דילמא קי"ל כהרמב"ם דשם לא מצטרף לגובה והוה כעושה מזוזה למעלה במשקוף ונראה דיש לעשותה בשליש העליון דהיינו למעלה משני שלישים שלמטה דבזה כשר גם להרמב"ם דאע"פ שאין העיקום מצטרף לענין גובה עשרה מלמטה במזוזות מ"מ כיון דכשר למטה בגובה עשרה קודם העיקום והוי עליה חיוב אז גם חלל העליון שייך לחיוב שלמטה והכל בכלל שעריך עד המשקוף וכו' ועכ"פ לא יניחה למעלה מכתפיו כמ"ש בב"י בסי' רפ"ט עכ"ל הט"ז:

ירא שמים. כ' הט"ז שכל מי שנגע יראת אלהים בלבו ורוצה לישב בטח ממורא רוחות רעות ח"ו יעשה מזוזות לכל פתחיו בכ"מ שהוא בית דירה ולא אכפת לן אם יש שם טינופת כמ"ש הטור וב"י וטעמם דהמזוזה גבוה עשרה וגם טוב לתקן בכיסוי זכוכית ובחדר שאיש ואשה משמשים יכסה אותה בשעוה כמ"ש בסימן רפ"ו ס"ק ח' ע"ש:

אין כו'. מנחות ל"ד א' וכחכמים אבל הרא"ש והטור פסקו כר"מ דר"י ור"ע ס"ל כוותיה וכן מדקאמר כמאן כר"מ אימור כו':

ומשקוף. שם ל"ג ב' ועס"ב:

בית כו'. רמב"ם שמפרש כיפה ע"ג פתח. והשמיט רחב ד' ועבה"ג אבל רש"י וש"פ כתבו דבעינן רחב ד':

וכ"ש כו'. גמ' שם ומזה למד הרמב"ם למעלה דלא בעינן רחב ד' דל"ק אלא שאין גבוה עשרה לבד:

אין הפתח חייב במזוזה. עיין בת' נו"ב תניינא חלק יו"ד סי' קפ"ד שכתב דמרתף שפתחו הוא על שטח הארץ פטור ממזוזה וראיה מקדושין דף כ"ב מה מזוזה מעומד ע"ש:

על מה שיסמכו. עיין בס' באר שבע בקונט' באר מים חיים סי' י"ג מ"ש בזה: