דין כנויי נדרים - שולחן ערוך יורה דעה סימן ר״ז

דין כנויי נדרים. שולחן ערוך יורה דעה סימן ר״ז - 1 סעיפים, ולצידם ש״ך, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.

יורה דעה · סימן ר״ז
סעיף א׳
דין כנויי נדרים. ובו סעיף אחד:כנויי נדרים כנדרים כיצד קונם קונח קונס שאם אמר קונם או קונח או קונס ככר זה עלי אסור בו וכן בכל מקום הולכים אחר הלשון שרגילין בו שאם יש להם כנוי לנדר ונדר בו הוי נדר (וכן אם אינו מכיר אלו הלשונות שדברו בהם חכמים אע"פ שנדר בהם לאו כלום הוא) (ב"י וכן נראה מדברי הרמב"ם פ"א דנדרים ודנזיר ופ"ב דשבועות) אבל כינויי כינויים דהיינו כינוי שרחוק הרבה מהלשון אינו כנדר: (הנדר הוא בכל לשון שיאמר עליו מקרי נדר) (וכן משמע בב"י ורמב"ם רפ"א מה"נ):

ש״ך · יורה דעה סימן ר״ז

א׳
כינויי נדרים כו'. ל' רמב"ם פ"א מהלכות נדרים דין ט"ז יש מקומות שאנשיהם עלגים ומפסידין את הלשון ומכנין על דבר בדבר אחר הולכים שם אחר הכינוי כיצד כל כינוי קרבן כקרבן האומר הרי הן עלי קונם קונח קונס הרי אלו כינויים לקרבן וכן כל כיוצא בזה הולכין אחר לשון כלל העם באותו מקום ובאותו זמן ע"כ וכ"כ הסמ"ג לאוין רמ"א ורמב"ן וכ"כ הר"ן ריש נדרים בשם החכם הגדול ר"י בר רבי חסדאי דרבותא אשמועינן דלא מבעיא בלשונות עובדי כוכבים שהן לשונות גמורים הנודר בהן נדרו נדר אלא אפי' בלשונות שאינם גמורים כגון אלו דקונם קונח קונם שהם לשון הקדש אלא שנשתבש וס"ד אמינא שהנודר בהם לא יהיה נדר כיון שאינו לשון נדר גמור בפני עצמו קמ"ל דכיון שעובדי כוכבים מדברים בהן אעפ"י שאינו מעיקר לשונם אלא משיבוש שהוא בידם הרי הוא נדר גמור וכל שכן שאר לשונות העובדי כוכבים ע"כ וכך הם דברי הטור והרב וע"ל ר"ס רל"ז בהג"ה:
ב׳
שרחוק הרבה מהלשון כו'. כגון דאמר מקנמנא מקנחנא מקנסנא. ש"ס:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

ט״ז · יורה דעה סימן ר״ז

א׳
קונם קונח כו'. פשוט במשנה ובגמרא פרק קמא דנדרים (דף י') דגם קונם הוי כינוי וכל הכינויים הם כנוי לקרבן ומה שזכר בנוסח כל נדרי וקונמי וקנסי וכינויי רצונו לומר קונמי הוא הכינוי היותר פשוע שכן הוזכר במשנה תחילה לכינויים ואח"כ הזכיר במשנה קונס והיינו וקנסי על כן אמר אחר כך וכינויי רצונו לומר וכל שאר הכינויים וכמה שכתב הטור ושולחן ערוך כאן וכן בכל מקום הולכים כו' כן נראה לי:
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

באר היטב · יורה דעה סימן ר״ז

א׳
כנויי. הטעם כתב הרמב"ם דיש מקומות שאנשיהם עלגים ומפסידין את הלשון ומכנין על דבר בדבר אחר הולכים שם אחר הכינוי:
ב׳
שרחוק. כגון דאמר מקנמנא מקנחנא מקנסנא. ש"ס:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · יורה דעה סימן ר״ז

א׳
כיצד כו'. מתני' י' א':
ב׳
וכן בכ"מ כו'. עבה"ג וכ"כ המפרש (המיוחס לרש"י) ג' א' והר"נ ב' א' וכתב דלהכי נקט הני לשונות אע"ג דאינן לשונות גמורים אלא לה"ק שנשתבש:
ג׳
וכן אם כו'. דצריך פיו ולבו שוים כמ"ש בפ"ג דשבועות (כ"ו ב') ובפ"ג דתרומות ודלא כתוס' ב' א' ד"ה כל כינויי כו' ואור"י כו':
נחלת הכלל · Ashlei Ravrevei: Shulchan Aruch Yoreh Deah, Lemberg, 1888

על הסימן הזה

שולחן ערוך יורה דעה סימן ר״ז, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל