אם מותר להסתפר מעובד כוכבים - שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ו
אם מותר להסתפר מעובד כוכבים. שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ו - 3 סעיפים, ולצידם ש״ך, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
יורה דעה · סימן קנ״ו
סעיף א׳
אם מותר להסתפר מעובד כוכבים. ובו ג' סעיפים:אין מסתפרין מהעובד כוכבים אלא במקום שמצויין בני אדם או אם אותו העובד כוכבים מדמה שאותו ישראל הוא אדם חשוב: הגה ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים אפילו במקום רבים בתער אם לא שיראה במראה (תוספות ומרדכי פא"מ) ונהגו להקל כסברא ראשונה:
סעיף ב׳
אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו או אם מסתפר מן העובד כוכבים בינו לבינו וכדי ליראות אדם חשוב מותר לראות במראה: הגה וי"א הא דאסור לראות במראה היינו דוקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים ואית ביה משום לא ילבש גבר אבל במקום שדרך האנשים לראות ג"כ במראה מותר (ר"ן פא"מ) ואפי' במקום שנהגו להחמיר אם עושה לרפואה שמאיר עיניו או שעושה להסיר הכתמים מפניו או נוצות מראשו שרי (סמ"ג בשם הר"ר זעלקיל) וכן נהגו ועיין לקמן סימן קפ"ב:
סעיף ג׳
ישראל המספר את העובד כוכבים כיון שהגיע סמוך לבלוריתו ג' אצבעות מכל רוח שומט ידו וכן הקרחה שעושים כהני עבודת כוכבים אסור לישראל לעשות להם:
בתער. דשכיחא היזקא אבל במספריים דלא שכיח היזקא שרי אם יש עמו אחר תוס' שם ופי' הב"ח דאם אין עמו אחר בלא"ה אסור להתייחד עם העובד כוכבי' (כדלעיל סי' קנ"ג ס"ב) עכ"ל וכן מפורש בתוס' שם בדיבור הקודם וז"ל אבל בינו לבינו אסור להסתפר פי' במקום שאין רגילין בני אדם כ"כ אבל בייחוד ממש לא איצטריך דתיפוק ליה אף בלא מסתפר אסור להתייחד עמהם משום שפיכת דמים ע"כ:
ב׳
ונהגו להקל כו'. ז"ל הדרישה כ' רמ"א ויש מחמירין כו' עד ונהגו להקל ע"כ ונראה הא דנהגו להקל היינו משום דאנו נותנים להם שכר וכתב הגה"א דבשכר מותר עכ"ל וקשה א"כ מאי ונהגו להקל כסברא הראשונה אלא ר"ל דסברא הראשונה מתיר במקום שבני אדם מצויין שם אפי' בלא מראה וע"ז סמכו להקל וכן הוא הסכמת הפוסקים כמ"ש בבית יוסף ואותן בני אדם שמסתפרים מן העובד כוכבים בינם לבין עצמן לאו שפיר עבדי דבלא"ה אסור להתייחד עמהן כ"ש במסתפר:
(ליקוט) אלא במקום שמצויין כו'. כמש"ש והוא סבר שבילי כו' ועבד עובדא ולא נתחרט אלא על דברי ר"מ (ע"כ):
ב׳
ויש כו'. כר"מ ממש"ש כ"ט א' תיתי לי כו'. תוס' שם סד"ה המסתפר:
ג׳
(ליקוט) אם לא כו'. שם בתוס' דס"ל דר"מ ל"פ אלא לענין רה"ר אבל במראה לא (ע"כ):
ד׳
אסור כו'. ירושלמי פ"ב דעבודת כוכבים שם ותוספתא פ"ג ועתוס' בד"ה הנ"ל:
ה׳
אא"כ כו'. תוס' שם דכל שאינו להתנאות אין בו משום לא ילבש גבר כו' כמ"ש בנזיר נ"ט א' בעיא מיניה כו' ועתוס' שם ד"ה בעי מיניה כו' וד"ה גבול כו' וא"ה המסתכל כו':
ו׳
או אם מסתפר כו'. גמ' דעבודת כוכבים שם:
ז׳
וי"א כו'. כ"כ הר"ן דהא דמשמע בפ"ב דעבודת כוכבים ובפכ"ג דשבת דמותר במראה היינו במקום שנהגו האנשים לראות במראה דאין בו משום לא ילבש כו' והירושלמי ותוספתא מיירי במקום שלא נהגו רק הנשים דשייך שפיר לא ילבש כו' וכה"ג תי' ההיא דנזיר לענין גילוח בית הערוה ובה"ש וכמש"ל סי' קפ"ב ע"ש ומ"מ כ' דהחברים נמנעים בכ"מ ובכה"ג הוצרכו להתיר לר"ג שם בירושלמי ובתוספתא וכה"ג דגילוח בה"ש דאמרינן בנזיר שם ועסי' קפ"ב ס"א בהג"ה רק כו' ודבריו צ"ע למה לא אוקמיה במקום שלא נהגו רק הנשים והא אמרינן שם בהדיא והאיש אף בחול אסור אלמא מדינא אסור וע"ז קאמר לבית רבי התירו כו' והביאו תוס' דעבורת כוכבים שם וגם דבריו אינן נראין מה שחילק בין מקום שנהגו דאמרינן בשבת נ' ב' מגרר אדם כו' ואם בשביל כו' ואף מאן דפליג שם דוקא משום כבוד קונו אבל כה"ג ודאי לא ואמרינן (שבת צ"ד ב' מכות כ' ב') ללקט לבנות כו':
ח׳
ואפילו כו'. סמ"ג והג"מ והג"א וכ"ה בתוס' דעבודת כוכבים הנ"ל או משום מיחוש עינים מותר כו' וכ"ה בסמ"ג ע"ש:
ט׳
או שעושה כו'. ד"מ בשם הר"ר זעלקיל מהא דשבת נ' ב' ועתוס' שם ד"ה בשביל כו':
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ו, מתוך חלק יורה דעה. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
