דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית - שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ד

ואפילו אם היא מומחית. כלומר ולא אמרינן דלא מרעת נפשה כדלקמן סימן קנ"ה ברופא מומחה ב"י וכ"כ הפרישה וב"ח וכתב הטעם דמיילדת יכולה לומר נפל היה וכה"ג ותמיה לי דבירושלמי פרק אין מעמידין קאמר כי היכי דברופא אומן מותר ה"ה במיילדת חכמה וכן בשום פוסק לא נזכר דבמיילדת מומח' אסור וצ"ע:

ואפי' אחרים בו'. אמיילדת נמי קאי:

ולהניק כו'. ע"ל סימן פ"א ס"ו בהג"ה:

אלא אם כן. שהוא יודע שהיא מיילדת דאז משום איבה שרי בשכר:

בינה לבינה. מבואר הוא דהנקה והולדה שוין ובתרווייהו בעינן תרתי דהיינו שיהיו אחרות עומדת על גבם ויהיה בבית ישראל והא דכתב גבי הולדה ברישא שלא תהיה בינה לבינה ולא כתב שם ג"כ שתהיה בבית ישראל משום שסתמא כל יולדת יולדת בביתה ולא אזלת בבית עובדת כוכבים להוליד שם משא"כ בהנקה ובתוס' כתבו וז"ל ואם כן צריך שלא להניח ישראלית ההולכת חוץ לעיר את בנה יחיד ביד מינקת עובדת כוכבים אם אין ישראלית בעיר יוצאת ונכנסת שם תמיד ואפי' הכי מזמן שכיבה ואילך אסור להניחו יחיד עכ"ל משמע דביוצא ונכנס סגי אפילו בבית עובד כוכבים ותימה על הב"י שלא הביאה לחלק על דעת הרא"ש:

ואפילו אם היא מומחית. ול"ד לרופא סי' קנ"ה דהכא לא מרעית חזקה שלה שתוכל לומר נפל היה:

אפילו בשכר. וליכא כאן משום איבה דאי פנויה היא יכולה למימר בעינ' לאנסובי ואם אשת איש היא יכולה למימר לא קא מזדהמנא באפי גברי ואיתא בירושלמי מביאו בהגהת אשר"י הא דישראלית לא תניק עובד כוכבים משום כו' ע"ש אמר רב אסי הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות עכ"ל:

ולא תיילד לעובדת כוכבים. דקא מיילדת בן לעבודת כוכבים:

ודוקא בשכר. משום איבה ובשבת ליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמנטרן שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מנטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו:

תיילד. מבואר הוא דתרתי בעינן גבי הולדה ג"כ דהיינו שיהו אחרים עומדים ע"ג ויהיה דוקא בבית ישראל. ט"ז:

מומחית. ולא אמרינן דלא מרעה נפשה כדלקמן סי' קנ"ה ברופא מומחה כ"כ ב"י וכ' ב"ח הטעם דמילדת יכולה לומר נפל היה וכה"ג תמיה לי דבירושלמי פ' א"מ קאמר כי היכי דברופא אומן מותר ה"ה במילדת חכמה וכן בשום פוסק לא נזכר במילדת מומחית דאסור וצ"ע עכ"ל הש"ך וע"ל סי' פ"א ס"ז בהג"ה:

בשכר. כ' הט"ז וליכא כאן משום איבה דאם פנויה היא יכולה למימר בעינן לאנסובי ואי א"א היא יכולה למימר לא קא מזדמנא באפי גברא. ואיתא בירושלמי הא דישראלית לא תניק עובד כוכבים משום כו' ע"ש. אמר רב אסי הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות ע"ש:

ובחול. אבל לא בשבת דליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמינטרי שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו:

ואפילו אם כו'. טור וכ"מ בגמ' שם ור"מ כו' כי ההיא איתתא כו' אלמא אפילו במומחית אסור ורבנן ל"פ אלא בעע"ג:

ואפילו אחרים כו'. ר"ל בין במיילדת בין במניקה הרא"ש שם דע"כ מיילדת היא ברשות ישראל ואפ"ה בעינן אחרים עע"ג וה"ה למניקה והן דברי תוס' שם ד"ה עבודת כוכבים כו' אלא דמדבריהם משמע דאפילו ברשות העובד כוכבים דאין קפידא אלא בעע"ג שכ' פי' ואפילו ברשות הישראלית כו':

או כו'. תוס' והרא"ש שם דהוא כעע"ג כמש"ש ס"א א' ובחולין ג':

(ליקוט) והוא שלא כו'. תוס' שם בר"ה הנ"ל (ע"כ):

אא"כ יש כו'. דלתועלת ישראל מותר ועתוס' כ"ו ב' סד"ה לאפוקי:

(ליקוט) ידועה למיילדת. דאל"ה אסור דלא שרי אלא היכא דליכא לאשתמוטי כמש"ש וכמש"ל סי' קמ"ח סי"ב בהג"ה:

אסור ללמד כו'. ירושלמי והביאו הג"א שם ס"ו ד"ה מפרש בירושלמי כו' וסיום הירושלמי שם כהדא תרתין אומנין בגירו זגאגייא וקכטרייא קובטריא אלפון ואתעקרון זנגייא לא אלפין וקמון והביאו הר"ן רפ"ב:

מומחית. עבה"ט בשם ש"ך ועיין בתשובת בית יעקב סימן ק"ד שכתב דמ"ש הטור וש"ע דאסור במילדת אפי' היא מומחית איירי באינה מומחית רק למילדת ולא לדברים אחרים מש"ה מרע נפשה כנראה מדברי התוספות בעבודת כוכבים דף כ"ז דאפילו הוא מומחה לחולה אם אינו מומחה לדברים אחרים אסור דמרע נפשיה וכן הדין במילדת והלכך ל"ק מה שהקשה הש"ך מההיא דירושלמי דבמילדת חכמה מותר דהתם מיירי שהיא מומחית גם לדברים אחרים (ועמש"ל ר"ס קנ"ה) . וכ' עוד דכמו שאמרו בגמרא דאדם חשוב מותר להתרפאות ה"ה גבי מילדת נמי הדין כן דאם היא אשה חשובה שרי ע"ש:[

ובחול. עבה"ט ועי' בתשובת ח"ס סימן קל"א על אודות פקידות השר בארץ תוגר על כל העירות והכפרים להשכיר להם מילדת בקיאה אשר למדה לפני חכמיהם דווקא ואפילו יש להם חיות פקחות מ"מ צריכות דוקא להשכיר להם אותה שעמדה בנסיון לפני חכמי הרופאים והנה נמצא איזה כפרים שלא מצאו לפי שעה מלומדת כ"א ישראלית ושאל השואל אם רשאה להשכיר עצמה להם למילדת בין בחול בין בשבת והשיב מאחר שיש להם כמה חיות בקיאות בלא"ה פשיטא דשרי אפילו בלא טעמא דאיבה וכמ"ש הרב"י בבד"ה דרמב"ן עסיק כו' ולהלכתא יש לסמוך אהרמב"ן דעביד עובדא בנפשיה הלכה למעשה וא"כ בנ"ד מותר אפילו בשבת במאי דלית ביה חילול שבת דהיינו ביושבת על המשבר שכבר עקר הולד וכמ"ש מג"א סי' ש"ל סק"ו ואמנם לחתוך הטבור שהוא מלאכה דאורייתא תצוה לעובדת כוכבים הבריאה העומדת על צדה לחתוך ואם יש באיבה זו חשש סכנת נפשות יש להתיר אפילו מלאכה דאורייתא אע"ג דמלשון מג"א ס"ס של"ד משמע דוקא כיבוי דהוי מלאכה שאצ"ל הותר ולא מלאכה גמורה מיהו המעיין בעירובין מ"ד ע"ב במתניתין ובש"ג שם יראה להדיא אפילו מלאכה דאורייתא הותר אם א"א בלעדה עכ"ד ע"ש]: