דמי עבודת כוכבים מה דינם - שולחן ערוך יורה דעה סימן קמ״ד

אסורים. דילפינן מוהיית חרם כמוהו כל מה שאתה מהייה ממנו הרי הוא כמוהו ומשמע דאליל של ישראל אפילו מכרה עובד כוכבים הדמים אסורים דהא דמי אליל של ישראל הן:

מכרה עובד כוכבים. אליל שלו ואפילו מכרה שיעבדוה הקונים דלא בטלה הדמים מותרין:

ומכרם העובד כוכבים כו'. משמע הא כל שלא מכרם אסורים ומשמע אפילו לאחרים והיינו כדעת הר"ר אלחנן דלא כר"י ובר"ס קל"ב הביא דעת ר"י בשם יש מי שאומר דלאחרים מותרים וק"ק:

מותרים בדיעבד. ברבינו ירוחם משמע להדיא דוקא לאחרים אבל לאותו ישראל לעולם אסורים משום קנס וכן משמע באשר"י ר"פ בתרא דעבודת כוכבי' ואפשר גם דעת המחבר כן אלא שק"ק הא דכתב סתם הדמים מותרים וגם בב"י לא הביא דברי הרא"ש ורבינו ירוחם רק לעיל ר"ס קל"ב הביא דברי רבינו ירוחם בקצרה וע"ל ס"ס קמ"ט:

ביד ישראל שמכרה. דכתיב והיית חרם כמוהו כל מה שאתה מהייה ממנו יהיה כמוהו וזה לא שייך בעבודת כוכבים:

יש לחוש שמא מכרה. ס"ס קל"ב משמע דדוקא בידוע ודאי שמכרה לקנות צרכי עבודת כוכבים אסור ואפשר שסמך על מ"ש כאן אמנם במרדכי פרק א"מ כתב מותר לקבל הדמים אם לא אמר המתן עד שאמכור אליל:

ומכרם העובד כוכבים לאחר כו'. כך כתבו התוספות בשם הר"ר אלחנן הביאם ב"י וסיימו התוספות ועוד אומר ר"י שאפילו לא מכרן העובד כוכבים אלא כיון שמשכן העובד כוכבים אצלו קודם שיתן הדמים דקיימא לן משיכת העובד כוכבים קונה כו' וכ"כ הטור והש"ע דין זה ריש סימן קל"ב כאשר הבאתי שם המראה מקום מזה וא"כ תימה על הש"ע שלא פסק כאן להיתר רק במכרן לאחר:

ישראל. ומשמע דאליל של ישראל אפ' מכרה העובד כוכבים הדמים אסורים דהא דמי עבודת כוכבים של ישראל הן. ש"ך:

וע"ל. שם משמע דדוקא בידוע ודאי שמכרה לקנות צרכי עבודת כוכבים אסור ואפשר שסמך על מ"ש כאן מיהו במרדכי פ' א"מ כתב מותר לקבל הדמים אם לא אמר המתן עד שאמכור אליל עכ"ל הט"ז (ובנה"כ כתב שיש לחלק בין יי"נ לעבודת כוכבים וכ"כ שם בסי' קל"ב ע"ש):

מותרים. כתב ר' ירוחם משמע להדיא דוקא לאחרים אבל לאותו ישראל לעולם אסורים משוס קנס עכ"ל ויש לתמוה על המחבר דכתב סתם הדמים מותרים ש"ך וכתב הט"ז ובסי' קל"ב כ' המחבר שאפילו לא מכרן העובד כוכבים אלא כיון שמשכן העובד כוכבים אצלו קודם שיתן הדמים מותר דקי"ל משיכת עובד כוכבים קונה וכו' ואם כן תימה על הש"ע שלא פסק כאן להיתר רק במכרן לאחר עד כאן לשונו:

דמי כו'. עבודת כוכבים נ"ד ב' וקדושין נ"ח דחליפי עבודת כוכבים אסור:

אבל אם כו'. עבודת כוכבים ס"ד א':

ודוקא כו'. תוס' שם ד"ה מסתברא כו' והרא"ש שם מהא דפ"ק י"ב א' ופ"ב ל"ג א'. והרי"ף כתב דהני הוא דלא כהלכתא וכ"ד הרמב"ם:

י"א כו'. תוס' ס"ב ב' ד"ה יאות כו': (ליקוט) י"א כו'. ע"ל סי' קל"ב ס"א שכתב כסברא השניה של תוס' דאפילו לא מכר לאחר מותר כל שנתן מעות אח"כ ועוד כתב הרא"ש שם ובש"ע דלאותו ישראל מ"מ אסור ועמש"ש (ע"כ):