דין סוכה ישנה. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרל״ו - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תרל״ו
סעיף א׳
דין סוכה ישנה. ובו ב סעיפים:סוכה ישנה דהיינו שעשאה קודם שיכנסו ל' יום שלפני החג כשרה ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם החג ואפילו בטפח על טפח סגי אם הוא במקום אחד ואם החידוש על פני כולה סגי אפי' כל דהו ואם עשאה לשם החג אפי' מתחלת השנה כשרה בלא חדוש:
סעיף ב׳
יוצר כלי חרש שיש לו ב' סוכות זו לפנים מזו ועשה קדירותיו בפנימית ומוכרם בחיצונה הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה כיון שהיא דירתו כל השנה אינו ניכר שדר בה לשם מצוה והחיצונה יוצא בה שהרי אינו דר בה כל השנה:
סוכה ישנה. פי' הסכך הישן אבל בדפנו' לית לן בה לכ"ע:
ב׳
דהיינו שעשאה קודם כו'. וכ"ש תוך ל' יום דכשרה וקודם ל' לאו דוקא דה"ה אפי' בתחלת השנה כשר':
ג׳
ובלבד שיחדש כו'. וא"כ סוכת גנב"ך ורקב"ש פשיטא דצריך ג"כ לחדש דודאי לא עדיף מסוכה ישנה דישראל ובגנב"ך ורקב"ש אפי' תוך ל' הוה כמו תחלת ל' דעיקר המעל' תוך ל' הוא לב"ש דמכשרי בה דסתמא נעשית לשם חג ופסלי קודם ל' דבעי' סוכה לשם חג וב"ה ס"ל לא בעינן לשם חג אלא נעשה צל בעלמא ואין מעלה לב"ה אלא לענין לחדש בה דבר כמ"ש אח"כ כאן אבל אם אין עשוי לצל אלא לצניעות כההיא דגנב"ך ורקב"ש לא מהני לב"ה אפילו אם מחדש בה כיון דהסכך גופא פסול והוה כמסכך בדבר שאין גידולו מן הארץ וכתב הר"ן דהאי חידוש הוא למצוה מן המובחר:
ס"א בגופה. ר"ל דלא כבה"ג שכתב אפי' הכניס לתוכה הוי חידוש ואם כן ליכא סוכה שאין מכניס לתוכה. דברי הרא"ש וכן כתב הריטב"א בשם הירושל': ואפי'. מפ' דלא פליגי אהדדי:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרל״ו, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.