אם מותר להתענו׳ בראש השנה - שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ״ז

כתב הב"ח שמהרש"ל לא אכל דגים בר"ה שהיו חביבים עליו (עמ"ש סי' תקפג) ורצ' למעט תאותו בדבר מסוים וכ"כ בשל"ה ובססי' תקפ"א כ' בשמו הב"ח שלא ילבוש בגדים חשובים רק לבנים ונ"ל במקום שאין נוהגים ללבוש לבנים לא ילבש חשובים כ"כ, ובמגמ"יי כ' בפ' נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בר"ה: יש מקומות וכו'. המתענה א"צ ללמוד כל היום דכיון שמתענה מקרי כולו לה', ועוד דהטעם דמותר להתענות תענית חלום דהתעני' עונג הוא לו א"כ מקרי לכם עכ"ל ד"מ סי' תקכ"ט וזה הטעם השני ל"ש במתענ' בר"ה שלא מחמת חלום לכן טוב להחמיר עמ"ש סי' תקכ"ז סס"כ דלכ"ע אסור לבשל ע"ש דלא כלבוש שתלאן זה בזה ומכח זה כ' ויש מתירין למשרתת וכו' דליתא ולא עיין במהרי"ו ול' הגמ"נ אטעיתי' ע"ש דאשה דנקט לאו דוקא:

א"צ להתענות. וכן עשה מעשה הר"מ לונזאני בס' שתי ידות:

המתענה. כתוב בתשו' מהר"ם ססי' נ"ד מהר"ם התענ' וקידש בביתו קידוש' רבא ואמר הטעם לפי שהוא דאורייתא עכ"ל ועסי' רפ"ט דאנן קי"ל שהוא דרבנן ועמ"ש רסי' רע"א ומ"מ נ"ל דבלילה של ר"ה אסור להתענות כמו בשאר י"ט כמ"ש סי' תקכ"ט ע"ש דבחלום לא הראוהו אלא ביום ולא בלילה:

תענית חלום. ואם הוא ספק אם הוא מחלומות שמתענים בשבת אין להתענות (כ"ה):

כל ימיו. ומי שאינו ירא א"צ כדלעיל כ"מ במנהגים ואגור:

וא"צ למיתב. אפי' חל בשבת (שם):

דמצוה להתענות. צ"ל דס"ל כמ"ש רסי' תי"ח בשם רי"ו דהאידנא דבטלה מגילת תענית אין איסור להתענות בר"ה ועי' בר"ה דף י"ט ובב"ח כאן ושם:

בי"ה. מפני שהם ימי דין (שם) כלומר ואין שייך לומר תעניתנו כתב הכל בו מי שהתנה להתענות בר"ה א"צ להתענות לעולם עכ"ל ומ"מ נ"ל דצריך התרה כמו בשאר נדרים ול"ד לנודר בשבת או בי"ט מאחר די"א שצריך להתענות בר"ה עכ"ל ב"י ונ"ל דמיירי שקבלו בלשון קבלת תענית עסי' תק"ע וכ"ש שנשבע:

ואין מתענין בר"ה. ב"י הביא בשם כל בו שי"א שצריך להתענות בר"ה ועוד הביא תה"ד שכתב דאיכא כמה רבוות' דס"ל דמצוה להתענות בכל ר"ה ואיכא רבוותא אחריני דס"ל מצוה לאכול ") ולעד"נ להכריע דא"א לומר מצוה להתענות דמצינו גבי אלישע שאכל אצל השונמית ואותו היום ר"ה היה כדאיתא במדרש ויהי היום ויעבור אלישע שונם אותו היום ר"ה היה וזו ראייה שאין עליה תשובה:

אוכלים. הט"ז הכריע ממה שאכל אלישע אצל השונמית דאין להתענות בר"ה ע"ש. ונ"ל ראיה מחנה ואלקנ' איש האלהים שאכלו בר"ה וכן מבואר בנחמיה ח' אכלו משמנים ושתו ממתקים בר"ה. ובמגיד מישרים פרשת נצבים כת' שלא לאכול בשר ולשתות יין בר"ה:

א"צ. וכן עשה מעשה הר"ם לונזאני בספר שתי ידות. ועכ"פ בלילה של ר"ה אסור להתענות כמו בשאר י"ט מ"א. והמתענ' בר"ה או בשאר י"ט אסור לבשל לאחרים כמ"ש סי' תקכ"ז ס"ד בהג"ה ע"ש:

חלום. ואם הוא ספק אם הוא מהחלומות שמתענים בשבת אין להתענות. כנה"ג:

צריך. ומי שאינו ירא א"צ כדלעיל ע' מנהגים:

למיתב. אפי' חל בשבת:

ס"א אוכלים ושותים ושמחים. ירושלמי פ"ק דר"ה והביאו הרא"ש סוף ר"ה ואמרינן בד' פרקים בשנה כו' ור"ה אלמא בד' פרקים אלו מרבין סעוד' וכן כתוב בנחמיה א' אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' וגו'. ונאמר שם היום קדוש הוא לה' אלהיכם אל תתאבלו אל תבכו וגו': ואין מתענין בראש השנה. שכת' בו מקרא קודש ואמרינן בתורת כהנים קדשהו במאכל ובמשתה וכסות נקיה וזה שאמרו בפט"ז דשבת מאי דכתי' ולקדוש ה' מכובד זה יו"כ כו' ונקרא ג"כ חג בכסה ליום חגנו כו' ונאמר אכלו משמנים כו' כי חדות כו' ושלחו מנות לאין נכון לו ופשטיה דקרא למי שהיה בדעתו להתענות ובירושלמי פ"ג דתענית מתריעין ולא מתענין שכן בר"ה מתריעין ולא מתענין ונקרא מועד ערכין י' סוטה מ"א וירושלמי פ"ק דר"ה הנ"ל וע' במרדכי ורא"ש: ולא בשבת. שאפילו ט"ב אמרינן בתענית כ"ט ב' ט"ב שחל כו' כ"ש תענית נדבה: שם:

ס"ג המתענה. ואם היה כו'. עיין כ"ז בתה"ד שם: י"א דמצוה. עיין ברא"ש שם:

טור בשם רב האי ורי"ץ גאות וכ"כ הרא"ש בפסקיו סוף ר"ה והמרדכי בתחלה והג"מ פ"א ומהמרדכי שציינתי לעיל בסי' תקפ"א

אגודה

אגור

הגהת מיימוני והאגור בשם האגודה שקבלה מקדמוננו

תה"ד סי' רע"ח