דין חריץ מים בין שני תחומין - שולחן ערוך אורח חיים סימן ת״ב
דין חריץ מים בין שני תחומין. שולחן ערוך אורח חיים סימן ת״ב - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן ת״ב
סעיף א׳
דין חריץ מים בין שני תחומין. ובו סעיף אחד:חריץ מלא מים מכונסי' שהוא בין שני תחומי שבת מקצתו בתחום עיר זה ומקצתו בתחו' עיר אחרת שתי העיירות אסורות למלאות ממנו אפי' בתוך התחום שהמי' שבתוך התחו' קוני' שביתת העיר ומתערבי' אלו עם אלו וצריך לעשו' מחיצה בסוף התחומין להפסיקן ואפילו היא תלויה שאינה מגעת לקרקע החריץ ושל קנים בעלמא סגי: הגה ובור של תבן העומדת בין שני תחומין אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן ואין חוששין שמא יקח א' מחלק חבירו: (גמרא פרק חלון) ואם המים מושכי' אין צריך שום תיקון שאינם קונים שביתה והרי הם כרגלי הממלא:
קונים שביתת העיר. כיון שסמוכין לעיר דעת אנשי העיר עליהם ולא הוי כחפצי הפקר (ב"י והר"ר יונתן) וצריך עיון דהא בגמרא מוקי לה כר' יוחנן משמע דלרבנן לא קנו שביתה כמו שכתבו התוס' דאע"ג דדעתם עליהם כיון שמשכי מתחום זה לתחום זה בטלה דעתם והוי כחפצי הפקר וצ"ל דהרי"ף והרא"ש ס"ל דכל זה לדעת המקשן אבל האמ' אינו כן וצ"ע עמ"ש סי' שצ"ז סט"ו ועיין בהג"א דיש חולקין:
ומקצתו בעיר אחרת. קשה הא אסור אפי' בלא עיר אחרת כיון שהם חוץ לתחום ומתערבין עם אותן שתוך לתחום וי"ל דאותן שחוץ לתחום הוין הפקר ואין קונין שביתה והוה כמו מושכין דהם הפקר משא"כ בהנך שתוך התחום דעת בני עיר עלייהו וכמ"ש בגמ' ד' מ"ה בגשמים שירדו מעי"ט הסמוכים לעיר דדעתן עלייהו:
ב׳
ואפי' היא תלויה. דבמים הקילו דאפי' מחיצה תלויה מתרת:
ס"א חריץ. כפי' תוס' בשם ר"ח וכ"כ הרי"ף ורא"ש ורמב"ם ונראה שלא היו גורסין בגמ' אלימא משום דתני כו' וכ"מ בדברי ר' יהונתן שם וש"פ אבל לפי גירסא שלנו מותר בכ"ע וכ"כ תוס' שם בד"ה חרם והג"א שם ד"ה ודוקא כו' ומהרי"ח כו' דהכא כו': בתחום עיר. ר"ל דוקא בין שני עיירות דאפי' ריב"נ מודה וכקושיית תוס' שם ד"ה חרם. וא"ת כו' וס"ד דמקשה הוי דלא איירי בין ב' עיירות רק ב' ב"א ששבתו: ושל קנים. שם:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ת״ב, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
