דיני ערבית במוצאי שבת - שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ״ג
דיני ערבית במוצאי שבת. שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ״ג - 3 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן רצ״ג
סעיף א׳
דיני ערבית במוצאי שבת. ובו ג סעיפים:מאחרין תפלת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש:
סעיף ב׳
צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו שלשה כוכבים קטנים ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים ואם הוא יום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו:
סעיף ג׳
מי שהוא אנוס כגון שצריך להחשיך על התחום לדבר מצוה יכול להתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד אבל לא יברך על הנר וכן אסור בעשיית מלאכה עד צאת הכוכבים: הגה ונוהגים לומר והוא רחום וברכו באריכות נועם כדי להוסיף מחול על הקודש (א"ז):
כגון שהוא צריך. והתוס' כתבו כגון שצריך לילך לדבר מצוה ולא יהיה לו יין בשדה ומ"ש הטור או שצריך להחשיך וכו' פי' שיצטרך להתפלל מהלך לכך יתפלל בכאן:
ד׳
יכול להתפלל. ואין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים [ב"ח רש"ל] ועסי' ש"ו, בטור כתוב דה"ה אם היה להם שום אונס שלא יהיה לו יין להבדיל במ"ש רשאי להתפלל מבע"י ע"ש ונ"ל דה"פ כגון שהוא דר בעיר ובחוץ לעיר יש יין ובשבת א"א להביאו ומ"ש מתירא מפני העכו"ם או לסטים וא"א לו ללון חוץ לעיר רשאי להבדיל מבע"י ופי' הב"ח דחוק כמ"ש הוא עצמו וגם נ"ל דאם אין לו אלא כוס א' ימשוך סעודתו עד שחשיכה ויאמר הבדלה וב"ה עליו כמ"ש סי' רצ"ו ס"ג [עמ"ש רסי' ער"ב]:
ה׳
ולהבדיל מיד. ומ"מ ימתין מלקרות ק"ש עד צ"ה אף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה [טור והרמב"ם] ועסי' רל"ה דלדידן קוראין ק"ש קודם לילה [ד"מ] ולפי מ"ש סי' צ' ס"ט יחיד יקרא ק"ש בלילה וכן עיקר:
ס"ב רצופים. ירושלמי ריש ברכות לענין לילה א"ר יוסי בר' בון ובלחוד תלתא כוכבים דדמיין כחדא כוכבא וכ' הר"ן בספ"ב בשם הרמב"ן דשיעור התוס' שלא נתנו בו שיעור מסתמא הוא בשיעור הנ"ל ועמש"ל:
ג׳
ס"ג יכול להתפלל. היינו למאן דעבד כר"י שם: ולהבדיל. שם: אבל. דאין זמנה אלא בלילה וכמ"ש בפ"י דפסחים אבל לא על האור ועוד אין מברכין עד שיאותו כו': וכן אסור. תוס' שם דאפי' ר"י מודה לענין מלאכה ואפי' בע"ש כמ"ש בשבת י"ז ב' ובכולם ב"י כו' וכמש"ל סי' רס"א ס"ב ועיין רמב"ם פ' כ"ט:
שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ״ג, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.