דיני בציעת הפת בשבת - שולחן ערוך אורח חיים סימן רע״ד
דיני בציעת הפת בשבת. שולחן ערוך אורח חיים סימן רע״ד - 4 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן רע״ד
סעיף א׳
דיני בציעת הפת בשבת. ובו ד סעיפים:בוצע על שתי ככרות [שלימות] שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה: הגה ודוקא בליל שבת [ד"ע] אבל ביום השבת או בליל י"ט בוצעין על העליונה [כל בו והגהות מיי' פ"ח מהלכות חמץ ומצה] והטעם הוא על דרך הקבלה:
סעיף ב׳
מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה [וע"ל סי' קס"ז]:
סעיף ג׳
אין המסובים רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע ואם יש לפני כל אחד לחם משנה יכולים לטעום אע"פ שעדיין לא טעם הוא:
טוב לנשק ידי אמו בליל שבת (הכוונות): התחתונה. וב"ח כתב לבצוע על העליונה כאשר נהגו הזקנים משנים קדמונים דאין מעבירין על המצות ע"כ ורש"ל נהג לבצוע על שתיהן (של"ה) ול"נ להכריע דבתחלה יניחנו למעל' בשעת אמירת ויכלו ובשעת המוציא יקח העליונה בידו ויניחנה למטה ויבצע עליו, המדקדקים נוהגים לרשום בסכין קוד' ברכה [ב"ח סי' קס"ז בשם רש"ל וכ"כ בספר ת"ח]:
ב׳
מצוה לבצוע. וב"ח כ' לחתוך ב' הככרות ולחלקם להמסובין ועכ"פ יעשה כן בבקר דכבוד יום קודם ועמ"ש סי' רמ"ב, כתב הרא"ש פ' ע"פ טעימו מידי וכו' ועל מה שלא היו אוכלין בליל שבת לא היה מקפיד דיכול לקיים ג' סעודות למחר עכ"ל ועסי' רצ"א וכ"מ סימן ער"א ס"ו וע"ש בב"י בשם הר"ן ורא"ש ומ"מ צריך לשתות יין אחר הקידוש כמ"ש סי' ער"ג ס"ה וכ"מ בפ' כ"כ דף קי"ט דאמרינן לעולם יסדר אדם שלחנו בע"ש אף על פי שא"צ אלא לכזית ולעולם יסדר אדם שלחנו במ"ש וכו' וכי היכא דההיא דמ"ש אינה חובה כ"כ ה"ה בע"ש ומ"מ יש להחמיר דהא אפי' מבע"י אסור לאכול כדי שיאכל בלילה לתיאבון כמ"ש סי' רמ"ט אלא דאין חובה כ"כ ואם יש קצת אונס יכול לדחות הסעודה עד למחר ובלבד שיקדש היום כמ"ש סימן ער"ג ס"ה:
ובוצע התחתונה. כ' מו"ח ז"ל ואני תמה שיעברו על דין התלמוד דאין מעבירין על המצות דמטעם זה כ' רבינו גבי מצה בסי' תע"ב וחציה השניה ישים בין ב' השלימות כו' והוא מטעם שלא יעבור על המצות לכן נראה עיקר כדעת הגדולים שלעולם מברך על העליון ואין משגיחין בטעם של הקבלה כו' עכ"ל ואני נהגתי בעצמי כשמברכין על התחתונ' מניח אני אותה קרוב אלי יותר מהעליונה נמצא שפוגע אני תחלה בתחתונה ואין כאן מעביר על המצות כלל:
ב׳
פרוסה גדולה. ולא מיחזי כרעבתן כיון שאין עושה כן בחול ודאי כוונתו שחביב עליו המצוה ורוצה לאכול הרבה:
ככרות. וגם נשים חייבות לבצוע על ב' ככרות. מרדכי בשם ר"ת אבודרהם. אם יוצאין בעוגה שנשרפה קצת לענין לחם משנה עיין שער אפרים סי' א' ובתשובת חכם צבי סי' ס"ב:
ב׳
התחתונה. ב"ח כתב לבצוע על העליונה דאין מעבירין על המצות וט"ז כתב ואני נהגתי כשמברכין על התחתונה מניח אני אותה קרוב אלי יותר מהעליונה נמצא שפוגע אני תחלה בתחתונה ואין כאן מעביר על המצות ומ"א כתב ונ"ל להכריע דבתחלה יניחנה למעלה בשעת אמירת ויכולו ובשעת המוציא יקח העליונה בידו ויניחנה למטה ויבצע עליו. המדקדקים נוהגין לרשום בסכין קודם ברכה ב"ח מ"א ועיין בספר הכוונות מענין הככרות של שבת י"ב בכל סעודה:
ג׳
שחרית. ויכול לקיים ג' סעודות ביום השבת דהיינו אם יש קצת אונס יכול לדחות הסעודה של ליל שבת עד למחר ובלבד שיקדש היום וצריך לשתות יין אחר הקידוש כמ"ש סי' רע"ג ס"ה. מ"א ע"ש ועיין סימן רצ"א ס"א:
ס"א על שתי כו'. עמ"א והעיקר כמ"ש רש"ל ושל"ה לחתוך שניהם כפי' הרשב"א ורה"ג אכולה שירותא דלפירוש רש"י קשה מאד מאי מחזי כרעבתנותא גם הלשון אכולא שירותא דחוק וע' ב"ח: שלימות. כן מ' בברכות ל"ט ב' מניח פרוסה כו' ובשבת חייב כו': שאוחז כו'. ובוצע. ברכות שם ושבת שם:
ג׳
ס"ג ואם יש. מהא דפסחים ק"ו א' וכמ"ש תוס' שם בשם הירושלמי וכנ"ל ס"ס רע"א:
ד׳
ס"ד סעודה זו ושל. ברכות מ"ט ב' וכפי' תוס' ד"ה אי כו':
שולחן ערוך אורח חיים סימן רע״ד, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
