דיני קדימה בברכת הפירות - שולחן ערוך אורח חיים סימן רי״א

מקדים מן ז'. ואפי' הוא חצי פרי והשני הוא שלם ואם שניהם מין ז' או שניהם אינן מין ז' אז מקדים השלם עסי' קס"ח ובגמ' שם ומ"מ אם האחד שלם ואחד חביב שלם עדיף:

ואפי' אינו חביב. קשה הא כ' הטור חטה קודם לזית וכמ"ש סס"ד משום דמוקדם בפסוק וכ"ש כאן דצנון אינו ממין ז' כלל, ותירץ הב"ח דהכי קאמר איזו שרוצ' עתה לאוכלו בחביבות יותר מברך עליו, ואם אינו חפץ עתה במין אחד יותר מהשני יקדים אותו שרגיל להיות חביב עליו ואם שניהם חביבים מקדים מין ז' והמוקדם בפסוק קודם עכ"ד, ואין דבריו עולין בדברי הרא"ש שכת' בהדיא כשאין ברכותיהם שוות מאחר שאין אחד נפטר בברכת חבירו אין עדיפות במין ז' ולא בחביב דאין זו מעלה אם מברך על האחד קודם לחבירו אלא כשנפטר השני בברכתו ע"ש, והנכון דכשנפטר האחד בברכת חבירו וזהו מעלה אז אזלי' בתר מין ז' או חביב דזהו ג"כ מעל' אבל כשאין ברכותיהם שוות רק שצריך להקדים א' אז איזו שירצה יקדים אפי' הב' ממין ז' וחביב דאין זה מעלה כלל מה שמקדימין האחר כמ"ש הרא"ש אך אם שניהם ממין ז' אזלינן בתר המוקדם בפסוק דמאחר שקרא הקדימו אנן נמי נקדימנו, אבל מה שלא נכתב כלל בקרא ל"ש קדימה, וכיוצא בזה כתוב בשל"ה וע' ברמזים ודו"ק וכ"מ ברא"ש במ"ש ואין להביא ראיה לדבריהם מהא דאמרינן כל המוקדם וכו' דמשמע לרש"י א"ש והלא רש"י ס"ל דאין שום קדימ' כשברכותיהן אינן שוות אלא ע"כ כמ"ש עמ"ש סי' רי"ו סי"א:

בפה"ע קודמת. אפי' השני חביב עליו:

וי"א וכו'. אפי' השני מין ז' כגון הכוסס חטה ותפוח (בה"ג) ועס"א די"א דאיזו שירצ' יקדי' וי"א דחביב עדיף וכן יש לנהוג דהא להרמב"ם לעול' חביב עדיף ולהרא"ש ורש"י ורב האי מברך על איזה שירצ' ולסמ"ק חביב עדיף א"כ ה"ל בה"ג יחיד לגבייהו (ב"ח):

כל הקודם. להרמב"ם איירי בשניה' חביבי' בשוה:

תמרים קודמים וכו'. הא דלא נקט זית קודם לשעור' משום דס"ל להרב"י דשעור' דקרא איירי במעשה קדירה כמ"ש ס"ה וא"כ היא קודמת לכל כמ"ש ס"ו:

היא חשובה. לפי שהי' מבוררת יותר וגם קודמת ליין בפסוק (טור):

כל הנאמר וכו'. צ"ע דהא הרב"י השמיט זה בכונ' משום דכת' בס"ה דקרא איירי במעש' קדירה והן קודמין אפי' לגפן כמש"ל בס"ו וא"כ למה כתב רמ"א זה דמשמע דוקא כששוה לו בסמיכה כגון שעורה ותמרים אבל זתים קודמין לשעורה וזה אינו דהא מעשה קדירה קודמין לכל ואי ס"ל לרמ"א דקרא איירי אף בכוסס חטה ה"ל להגיה כן בס"ה ולאשמעי' דכוסס קודם לגפן ותאנה וכו' בשלמא הטור ס"ל די"ל דקרא איירי אף בכוסס חטה ואיצטריך לאשמעי' דחטה קודם לזית ושעורה לתמרי' אבל להש"ע קשה ועמ"ש ס"א וס"ג ופשיט דלבה"ג בכוסס חטה ושעורה אפי' רמון קודם להם דבפה"ע קודם וקרא לא איירי בכוסס כלל ודברי הלבוש בהג"ה אין עולים כהוגן למעיין במקום מוצא הדבר ע"ש גם מ"ש דזית קודם שגדל הנץ שמברכין בפה"א כמ"ש סימן ר"ב הוא קודם לשעור' לא נ"ל דלא מקדימין מין ז' אלא כשנגמר פריו דלא משתבח לן קרא במידי דלא חזי וכ"מ ברא"ש שהקשה על בה"ג מדמברך על חטה ושעורה מקמי גפן ואין קושי' דאיכ' למימ' דמיירי בבוס' אלא ע"כ כמ"ש וכ"כ הב"ח דבכוסס קמח חטי' לכ"ע אינו מין ז': ובהגה בלבוש כתב השואל דבאמת דיין קודם לכל כיון שברכתו חשובה וברכת במ"מ קודמת ליין משום שהיא חשובה וגם קודמת בפסוק וברכת זית קודמת לברכת במ"מ מפני שקודמת בפסוק דקדימת הפסוק הוא עדיפ' מחשיבת ברכת במ"מ וחשיבת היין היא עדיפא מקדימת הפסוק אך במ"מ לפי שהיא חשובה וקודמת היא קודמת ליין עכ"ד, וברמזים משמע דמעשה קדירה דשעורים וזית זית קודם ע"ש וכ"כ בהדיא בהגהו' סמ"ק ע"ש ועס"ה וס"ו ובכוסס חטה חביב עדיף כמ"ש ס"א ובשניהם חביבים יש להקדים הכתוב בפסוק קודם, ומ"ש הרב"י כוסס וכו' אינה קודמת כו' פי' אלא חביב קודם כמ"ש ס"א כנ"ל לישב דברי רמ"א דס"ל דיש לנהוג כהסמ"ק וכמש"ל:

ברכת המוציא. פי' כגון שיש שלחן ערוך לפניו לאכול פת יברך תחלה על הפת (של"ה) ועיין סי' קס"ח ס"ד וסי"ד ועסי' רצ"ט ס"ט ונ"ל דמיירי בלחמניות דאם היא תבשיל ממיני דגן צריך לברך על הפת תחלה כדי שיפטור התבשיל דאסו' לגרום ברכה שא"צ כמ"ש ססי' רט"ו ע"ש:

אם אינו רוצה. אפי' רוצ' לאכול משניה' אך שלא הביאו החביב א"צ להמתין עליו (ב"י):

ובלבד שיהא דעתו. ואפי' היו שניהם לפניו בעינן שיתכוין לו בפי' לפטרו דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררא אלא דרך כוונה אבל אם בירך על החשוב פוטר את שאינו חשוב אפילו לא נתכוין בפירוש לפוטרו (שם) ואם הביאוהו אח"כ עסי' ר"ו ס"ה מ"ש וכ"כ בתשובת מהר"ח סי' ס"ז דאפילו בירך על החשוב אינו פוטר חבירו אלא א"כ היו שתיהן לפניו אבל אם לא היה לפניו לא היה דעתו עליו וה"ל נמלך וצריך לחזור ולברך ועבס"ח סי' תתמ"ז:

ואיהו לאו ממין ז'. פי' שאין נזכרי' בהדי' בקרא עמ"ש סי' קס"ה ס"ד:

כיון דחשיבי. פי' וגם הם בכלל חטה ושעורה דקרא כמ"ש הטור סי' ר"ח דאל"כ קשה ל"ל קרא בחטה ושעורה ומכל מקום בשבולת שועל ושיפון דהוי מין שעורים זית קודם כמ"ש ס"ד: זה הכלל סדר המעלות, המוציא, במ"מ על חטין, בפה"ג, זית, במ"מ על שעורים, גפן תאנה ורימון, בפ"הא ובפה"ע קודמין לשהכל, בפ"הא ובפה"ע אזלינן בתר החביב אפילו השני מין ז', היו שניהם חביבים אזלינן בתר מין ז' והמוקדם בפסוק קודם, שניהם אינן מין ז' יש להקדים פה"ע, ולענין חביב אנן בני אשכנז נמשכין אחר הרא"ש בהמין הרגיל להיות חביב וכמ"ש ס"א ואם שניהם חביבים אזלי' אחר איזו שחפץ עתה כמ"ש להרמב"ם, וברכת אכילה ושתיה קודמת לריח עמ"ש סי' רי"ו, היו לפניו יין ותבשיל שעורים וזית צ"ע מה יעשה דהא יין קודם לזית ושעורים קודמין ליין וזית קודם לשעורים כמ"ש ס"ד:

היו לפניו כו'. במשנה פליגי רי"א מין שבע' עדיף וחכ"א איזה מה' שירצ' יברך אמר עולא מחלוק' בברכותיהן שוות ובברכ' על א' מהן נפטר חבירו אבל באין ברכותיהן שוות וצריך ב' ברכות כגון צנון וזית ד"ה מברך ע"ז וחוזר ומברך על זה ופסק הרא"ש כר"י וס"ל דר"י לא פליג אלא במין ז' אבל באין מין ז' ס"ל דאזלינן בתר החביב וחביב היינו רוב פעמים וזהו בשוות אבל באין שוות לא אזלינן בתר מין ז' וד"ה איזה שירצ' דהיינו אפי' חביב עליו אחד יותר ברוב פעמי' ועתה הוא חפץ בשני יקח מה שירצה להקדים והסמ"ק פי' דאיזו שירצ' היינו החביב ברוב פעמי' ממילא הוה באין שוות כמו השוות ואין זה שם מין ז' וזהו הי"א והרמב"ם פסק כרבנן דהיינו בתר החביב אזלינן והחביב ס"ל כל מה שהוא חביב עליו עתה לא ברוב פעמים רק בשניהם חביבים או אינם חביבים באחד יותר מחבירו אזלינן לכ"ע בתר מין ז' או בתר קדימה בפסוק הן בשוות מצד הלכה דקי"ל כרבנן הן באינם שוות מצד ההלכה דכ"ע ס"ל הכי ולענין ההלכה אין כאן שום חשש דבכל הדרכים יש לו על מה לסמוך דאם ברכות שוות ויש מין ז' מי שרוצה ליקח המין ז' ולפטור השני מברכה שפיר עביד כר"י וכפסק הרא"ש. ואם ירצה ליקח השני החביב עליו ולפטור המין ז' שפיר עביד כרבנן וכפסק הרמב"ם ואם אין ביניהן ממין ז' פשיטא דשפיר יעשה ליקח החביב וה"ה באין ברכות שוות וצריך להקדים א' לחברו בברכה ג"כ יש מעלה למין ז' ויש מעלה לחביב ויעשה מה שירצה בהקדמה וענין חביב יכול לסמוך על שני דרכים הן אם חביב לו רוב פעמים אחרים כהרא"ש הן אם חביב לו עתה כהרמב"ם כן נ"ל כיון שאין לפנינו הכרע הלכתא כמאן:

וי"א שבפה"ע קודם. הוא דעת ה"ג והפוסקים חולקים עליו והיינו דיעה קמייתא ונראה דיש לנו לפסוק בזה דאם חביב לו יותר בפ"הא יברך תחלה כדיעה ראשונה ואם שוים בחביבות יברך בפה"ע תחלה כדיעה בתרא:

כל המוקדם כו'. בטור כתוב אם המאוחר חביב יותר ופי' ב"י היינו לדעת הרא"ש דלעיל דמין ז' עדיף מחביבות בשוות ה"נ מוקדם אבל להרמב"ם דלעיל כי היכי דמין ז' נדחה מפני החביבות ה"נ נדחה מעלת המוקדם ואין מעלה למוקדם אלא בשוים בחביבות ולפי דברי ב"י גם להסמ"ק דס"ל בס"א דבאין שוות אזלינן בתר החביב ודחינן מין ז' גם דחינן מעלת המוקדם באין שוות ואזלינן בתר החביב להקדימו ולהרא"ש באין ברכות שוות דלא אזלינן לא בתר מין ז' ולא בתר חביבות אלא איזה מהן שירצה קשה למה לא יועיל כאן מוקדם באין שוות נימא ג"כ דמוקדם לא מהני אלא בשוות כמו מעלת חביב וכ"ת הכי נמי דלהרא"ש הוה מעלת הקדימה בשוות דוקא זה אינו דהא סיים הטור בסי' זה אבל לסברא של א"א ז"ל שהן שוות בורא פרי העץ ובורא פה"א אפשר דאיירי אף בכוסס חטה פי' דחטה קודמת מצד המוקדם בפסוק מ"ש דמועיל אף באינן שוות וי"ל דכיון דחשוב בקרא דמיירי במעלת הקדימה שוות ואינן שוות ש"מ דמוקדם הוי מעלתו בכל גוני משא"כ מעלת מין ז' לא מצינו לו מעלה להקדמה אמרי' אין לו מעלה אלא בשוות שהאחד פוטר חבירו אבל לא במקום שחייב לברך על שניהם לענין קדימה:

הלכך תמרים קודמים כו'. בטור כתוב קודם זה הלכך זית קודם לשעורה כו' ונראה דזה מיירי בתבשיל הנעשה משעורים דאי תפרש דוקא בכוסס שעורים שברכתו בורא פרי האדמה אז זית קודם לו. אבל במעשה קדירה דשעורים שברכתו בורא מיני מזונות מבורר טפי מבורא פרי העץ דזית זה אינו דאם כן אמאי כת' הטור אח"כ גבי יין ומיהו מעשה קדרה דחטי' דשעורים קודמין ליין לפי שברכתו בורא מיני מזונות שהיא ג"כ חשובה ומבוררת לו וגם קודמין בפסוק עכ"ל. והיה לו לכתו' רבותא גדולה ברישא גבי זית דאפילו במקום שהשעורה מאוחר בפסוק כגון לגבי זית אפילו הכי בורא מיני מזונות עדיף ולמה המתין עדיין לחלק בזה דלא הוי רבותא כל כך אלא ברור דכאן מיירי אפי' ממעשה קדירה וכ"ת הא באמת במעשה קדירה הוי ברכה מבוררת ולמה לא יקדים לזית. נראה לי שהטור לא חשיב לזה ברכה מבוררת נגד בורא פרי העץ ולנגד יין לא כתב הטור שהיא מבוררת יותר ממנו. דהא לא כתב רק שהיא גם כן חשובה וגם קודמין בפסוק ולא אמר שמבוררת יותר אלא שהשוה יין ובורא מיני מזונות לענין מבוררת. ותו דאם הוי מבוררת יותר מיין בזה נמצא שיהיה לבורא מיני מזונות שני מעלות קשה למה לי ב' מעלות והלא כלל בידינו דכל המוקדם קודם אפי' באין בו שום יתרון רק מצד ההקדמ' לחוד וכמ"ש הטור אח"כ גבי חטה קודמין לזית. ומטעם זה נמי שעורה קודמת לדבש לא כ' רבינו לשני טעמים אלו אלא טעם זה דהיינו טעם הקדימ' בפסוק לחוד כמ"ש הטור בהדיא אלא ברור דהכי קאמר שלכאורה יש ליין מעלה מצד ברכתו שהיא מבוררת. ונמצא אם יש לתבשיל של שעורה מעלה מצד הקדימה הוין שקולים יחד ע"כ הקדים לומר שגם במ"מ הוא מבוררת כמו היין וגם עודף עליו מצד קדימתו בפסוק וגם שנמצא בדברי הרא"ש שכתב וז"ל דודאי ברכת המוציא או במ"מ חשיב מבורא פרי העץ נראה ע"כ דהטור לא ס"ל כן מכח ההוכחה שכתבתי והמעיין ברא"ש יראה דכ' דבר זה דרך דחיה לומר שאין להביא ראיה לרש"י מזה וע"כ ניחא גם במ"ש הלכך זית קודם לשעורה דהיינו אף במעשה קדירה דשעור' דהשעור' היא מבוררת בשוה עם הזית ויש קדימה לזית בפסוק כנלע"ד בפי' דברי הטור על נכון ורמ"א כ' אבל במעשה קדירה מה' מיני דגן היא חשובה יותר מברכת היין לא מצד הברכה עצמה שהיא מבוררת כ' כן אלא מצד הקדימה בפסוק וכמ"ש. ובלבוש ראיתי בזה שכת' האי הלכך שזכרתי בשם הטור וכ' שברכת במ"מ היא מבוררת יותר מן היין והאריך בפלפולים שהקשה לו א' לומר דודאי האי הילכך זית קודם לשעורה היינו בכוסס שעור' דוקא דברכתו בורא פה"א וזית היינו זית שלא נגמר גדולו דג"כ ברכתו בפה"א ע"ש אם תרצה וכל זה ללא הכרח וצורך כי בודאי כאן מיירי מכל שעור' אפי' במעשה קדירה כמ"ש והוא ברור אחר העיון:

אבל כוסס חטה כו'. זה הוא דעת בה"ג דס"ל דבורא פה"ע קודם לבורא פרי האדמה וסיים הטור על זה אבל לסברת א"א ז"ל שהן שוות אפשר דאיירי אף בכוסס חטה עכ"ל ופי' ב"י דכ' לשון אפשר משום די"ל דהרא"ש מודה בזה דחטה דכתי' בקרא היינו לאו בכוסס אלא בפת מדגלי קרא בתריה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם כו' ולא ידעתי מה עלה בדעתו בזה דהא כת' הרא"ש בהדיא ואף אם תרצה להעמידו בכוסס חטה כו' ולפ"ז ודאי א"א להעמידו בכוסס אלא נראה ברור דלהכי כ' הטור לשון אפש' לפי שכת' הרא"ש וז"ל ואף אם תרצה להעמידה בכוסס י"ל כך כי כל המוקדם בפסוק בין בדברים שברכותיהם שוות כמו חטה לגבי שעורה כו' עכ"ל. כוונת הרא"ש דהאמת הוא דאף באינן שוות יש מעלה לקדימה אע"פ שאז אין מעלה לחביב או מין ז' כמש"ל לדעתו אלא דמ"מ יש לומר דגם מעלת הקדימה אינו אלא בשוות אבל לא באינן שוות כמו במעלת חביב ומין ז'. ע"כ כת' הטור לשון אפשר בזה כיון שי"ל דבכוסס חטה לא מהני קדימה נגד בפה"ע מצד שאין ברכותיהן שוות כנלע"ד פשוט:

ואיהו לאו ממין ז'. קשה דהא כתב בסי' ר"ח דכוסמין ושבולת שועל הווין בכלל הדברים שנשתבח ארץ ישראל ממילא הוה בכלל ז' המינים ולפי מ"ש בסי' קס"ח לתרץ שם מתורץ גם כאן דה"ק אף על פי דאיהו לאו בכלל שבעה לכל מילי מ"ש:

שבעה. אפי' הוא חצי פרי והשני הוא שלם. ואם שניהם מין שבעה או שניהם אינן מין שבעה ואחד שלם ואחד חביב שלם עדיף. מ"א:

יקדים. קשה הא כ' הטור חטה קודם לזית וכמ"ש סוף סעיף ד' משום דמוקדם בפסוק וכ"ש כאן דצנון אינו ממין ז' כלל ותירץ המ"א אם שניהם מין ז' אזלינן בתר המוקדם בפסוק מאחר שהקרא הקדימו אנן נמי נקדימנו אבל למה שלא נכתב כלל בקרא לא שייך קדימה ע"ש:

ולהרמב"ם. כתב הט"ז לענין הלכה אין כאן שום חשש דבכל הדרכים יש לו על מה לסמוך דאם ברכות שוות ויש מין ז' מי שרוצה ליקח המין ז' ולפטור השני מברכה שפיר עביד (כרבנן) [כר"י] וכפסק הרא"ש ואם ירצה ליקח השני החביב עליו ולפטור המין ז' שפיר עביד (כר"י) [כרבנן] וכפסק הרמב"ם ואם אין ביניהם מין ז' פשיטא דשפיר יעשה ליקח החביב וה"ה באין ברכות שוות וצריך להקדים אחד לחבירו בברכה ג"כ יש מעלה למין ז' ויש מעלה לחביב ויעשה מה שירצה בהקדמה ובענין חביב יכול לסמוך על שני דרכים הן אם חביב לו רוב פעמים אחרים כהרא"ש הן אם חביב לו עתה (כהראב"ד) [כהרמב"ם] כנ"ל כיון שאין לפנינו הכרע הלכתא כמאן עכ"ל:

קודמת. אפילו השני חביב עליו. מ"א:

קודם. אפילו השני מין ז' כגון הכוסס חטה ותפוח. ויש לפסוק אם חביב לו פה"א יברך תחלה בפה"א. ואם שוים בחביבות יברך בפה"ע תחלה. ט"ז ומ"א. (ובספר אליהו רבה פסק דהכוסס חטה ותפוח חטה קודם אף שהוא פרי האדמה כיון שהוא מז' מינין וכן משמע בסמ"ק ורקאנטי ובזה מיושב דברי תוס' ברכות מ"א ד"ה מיתיבי ומהרש"א שהגיה בתוס' לא ירד לזה ע"ש):

בפסוק. להרמב"ם איירי בשניהם חביבים בשוה:

בתרא. וזית קודם לשעורה אף במעשה קדרה דשעורה עיין מ"א ט"ז:

במ"מ. אפי' הלחם משעורים ומיני מזונות מחטים ע"ת:

משניהם. ואפי' רוצה לאכול משניהם אך שלא הביאו החביב א"צ להמתין עליו ב"י מ"א. וכשמביאים לפניו מרקחת שהוא פה"א או פה"ע ויין שרף מברך תחלה על המרקחת אפי' אם היי"ש חביב עליו ואם גם לעקו"ך שם יברך עליו תחלה במ"מ ופשוט הוא ע"ש עט"ז. סדר המעלות. המוציא. במ"מ על חטים. בפה"ג. זית. במ"מ על שעורים. גפן תאנה ורמון. בפה"א ובפה"ע קודמין לשהכל. בפה"א ובפה"ע אזלינן בתר חביב אפילו השני מין ז'. היו שניהם חביבים אזלינן בתר מין ז' והמוקדם בפסוק קודם. שניהם אינם מין ז' יש להקדים פה"ע. ולענין חביב אנן בני אשכנז נמשכין אחר הרא"ש שהמין הרגיל להיות חביב וכמ"ש ס"א. ואם שניהם חביבים אזלינן אחר איזו שחפץ עתה כמ"ש הרמב"ם מ"א ועיין ט"ז ס"ק א'. וברכת אכילה ושתיה קודמת לריח. היה לפניו יין ותבשיל שעורים וזית צ"ע מה יעשה דהא יין קודם לזית ושעורים קודמין ליין. וזית קודם לשעורים כמ"ש בס"ק ז' ע"ש מ"א. (ובספר אליהו רבה פסק דיברך אתבשיל של שעורים תחלה ואח"כ איין וזית והביא ראייה לדבריו ע"ש):

בברכתו. ואפי' היו שניהם לפניו בעי שיתכוין בפירוש לפוטרו דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררא אבל בירך על החשוב פטור את שאינו חשוב אפילו לא נתכוין בפירוש לפוטרו. ב"י עיין מ"א:

ממין ז'. אע"ג דהם בכלל חטה ושעורה מ"מ אין נזכרין בהדיא בקרא ע"ל סי' קס"ח ס"ד:

ס"א היו כו'. כר"י דהא רב יוסף ס"ל כותיה כמש"ש דאר"י ואי תימא כו' ועתוס' שם ד"ה אמר כו' ולא נהירא כו' ר"ל כמ"ש תר"י והרא"ש דמאי פריך דלמא תמרי חביב לר' המנונא ולשיטת הרא"ש צ"ל בברכותיהן שוות וגי' אמר רב יוסף כמ"ש למטה: ואם כו'. דר"י ל"פ בזה ארבנן הרא"ש שם: ואם אין ברכותיהן כו'. שם פליגי בה כו' וכיון דעולא ס"ל דוקא בשוות ה"ל אידך חד לגבי תרי וכ"פ הפוסקים ונראה שגי' הוא א"ר יוסף וס"ל דר"י נמי איירי בברכותיהן שוות וכעובדא דר"ח ור"ה וכדומה וכמ"ש הרא"ש שם דאל"כ ס"ל לר' יוסף כאידך וכמו שהקשו תוס' בד"ה הנ"ל ותי' כשאין חביבין כו' וזהו לשיטתם משא"כ לשיטת הרא"ש כנ"ל: ואפי' כו'. הרא"ש שם ודלא כתוס' שם ד"ה אבל וראייתו ממש"ש ד"ה מברך כו' מ' דאין שום צד מעליותא בשום דבר מדל"ק דר"י מודה לרבנן אבל דעת תר"י ורשב"א וש"פ כתוס' דחביב עדיף וז"ש וי"א כו' וכ"מ שם ל"ט א' אם חבירך כו' אע"ג שב"ק סובר דשלקית בפה"א כמש"ש מאי לאו כו' והא דקאמר שם דכ"ע כו' ול"ק דכ"ע ס"ל בפה"א לרבותא דאפ"ה ס"ל כרוב עדיף כו' ועתוס' שם ד"ה חביב: ונקרא כו'. תר"י ורא"ש וכגי' שלנו מין חביב עדיף:

ס"ב ולהרמב"ם כו'. שפסק כרבנן וגי' א"ר יוסף כנ"ל מפ' כתוס' וי"א הנ"ל וכ"ש לאידך מ"ד דאף בשאין ברכותיהן שוות מחלוקת כן מפרש הב"י בדברי הרמב"ם דסובר שפליגי בתרווייהו בין בברכותיהן שוות ובין שלא בברכותיהן שוות והלכה כרבנן אבל נראה ששיטת הרמב"ם דגרס אלא למ"ד בשאין ברכותיהן שוות מחלוקת ול"ק אף בשאין כו' והיינו דוקא בשאין ברכותיהן שוות פליגי אבל בשברכותיהן שוות לא שייך קדימה כלל אלא מברך על א' ופוטר את חבירו ובשאין ברכותיהן שוות פסק כרבנן דחביב עדיף וז"ש מברך על איזה שירצה כמו שאמרו חכמים במתני' על איזה שירצה מברך וגריס דא"ר ירמיה ולכן פ' כמ"ד בשאין ברכותיהן כו' ורב יוסף איירי ג"כ בשאין ברכותיהן שוות ואז כל המוקדם כו' אבל בשברכותיהן שוות אין שייך קדימה והא דכתב ותמרי וענבים מברך על התמרי היינו יין של ענבים ודלא כרבינו פרץ כמ"ש בב"י דלא קי"ל כר"פ אך קשה הא אמרינן שם בגמ' אייתי לקמייהו תמרי ורמוני בריך אתמרי ברישא א"ל לא סבר מר להא דר"י כל המוקדם כו' משמע דר"י אמר גם אברכותיהן שוות (וי"ל דגי' הרמב"ם שם בעובדא דגמרא כלשונו בחיבורו שם ענבים במקום רמוני ושלישי במקום חמישי ופי' ג"כ כנ"ל דאין ברכותיהן שוות וא"ש דלא משנה הרמב"ם מלישנא דגמ' שם לפי גירסתו וכנ"ל) ושיטת התוס' דפליגי בתרווייהי בין בברכותיהן שוות ובין בשאין ברכותיהן שוות ופ' כר"י וכר"י דכל המוקדם כו' אך בשאין מין ז' סברי שר"י מודה לרבנן דחביב קודם: החביב כו'. כן מפ' מ"ש חביב וכ"ה במתני' שם מברך על כו': ואם כו'. דבהא ל"פ חכמים מדקא' עדיף וכן מדרב יוסף ור"ח ור"ה וכמ"ש תוס' שם ד"ה אמר. אבל ר"ש כו':

ס"ג וכן בפה"א כו'. שם: איזה מהם כו'. עתוס' שם מ"א א' ד"ה אבל כו' וי"ל כו' וכ"מ בגמ' שם דקא' מברך ע"ז כו' מ' איזה שירצה קודם ולפי' תוס' החביב קודם כנ"ל: וי"א כו'. בה"ג והביאו תוס' ותר"י ורא"ש וש"פ וכ' שבה"ג מפרש דל"ק אלא שאין א' פוטר חבירו ע"ש ותוס' כ' שהוא כמ"ד אפי' בשאין ברכותיהן שוות ע"ש תוס' ד"ה אבל כו' וד"ה מיתבי כו' לכן צריך כו' וע' רש"א שנתקשה בזה מאד והעיקר נראה דט"ס בתוס' ד"ה מיתבי כו' ומ"ש לכן כו' שייך לסד"ה אבל כו' ור"ל דלא מתוקם פסק דה"ג אלא למ"ד באין ברכותיהן כו' ופליגי להקדים ופ' כר"י וא"כ בפה"ע קדים וכפסק דבה"ג משא"כ להאי לישנא דבאין ברכותיהן כו' ד"ה מברך על כו' ולפי פי' תוס' ורא"ש בשם רה"ג והרי"ף דר"י מודה לחכמים לא מתוקם פסק דה"ג בצנון וזית דבפה"ע תקדום כנ"ל וע"ז כתבו לכן צריך כו' בתפוחים וקליות ור"ל דבתפוחים וקליות שפיר מיתוקם פסק דה"ג אף לפי המסקנא דבאין ברכותיהן ד"ה מברך על כו' דבפה"ע תקדום אע"פ שאינו מז' המינין וכנ"ל:

ס"ד ודוקא כו'. הגהת סמ"ק וכמש"ו וכמ"ש בגמ' מ"ד א' דחמרא ע"פ הגפן כו' אלמא היא מבוררת וכן לענין ברכה ראשונה כמ"ש במתני' והוי כמו בפה"ע גבי שהכל: אבל מעשה כו'. שהיא ג"כ מבוררת וה"ה קודם ליין בפסוק. שם וטור: כל כו'. תוס' שם ד"ה זה כו' ועמ"א:

ס"ה הא כו'. טור בשם בה"ג וכ' דאזיל לשיטתו דבפה"ע קודם אבל להרא"ש דפליג י"ל אף בכוסס ודבריו צ"ע דהא קי"ל דבאין ברכותיהן שוות אין דין קדימה כמ"ש בס"א וכ"כ תר"י להדיא ומוקמי בדייסא וערש"י שם ד"ה דא"ר יצחק כו' והרשב"א כ' מטעם אחר דקרא לא מיירי בכוסס כמש"ש מ"ד א' ונ"מ לדבריו בכוסס אף חיטין אינן קודמין לשעורין אלא דלפי מ"ש בסי' ר"ח ס"ד בהגה והא כו' אין נ"מ בזה:

ס"ו היה כו' מ"מ כו'. וגם הן בכלל חיטין ושעורין דהא מברכין עלייהו במ"מ והמוציא ובהמ"ז וערש"י מ"ד א' ד"ה חמשת כו' וכמ"ש בפ"ב דפסחים ועמ"א:

ברכות מ' ע"א וכר' יהודה בה"ג ורבי יונה והרשב"א בשם התו' וראב"ד וש"פ

תוספות והרא"ש שם

שם בגמרא

הרי"ף והרמב"ם שם והרא"ש שם

תו' ור"י והרשב"א בשם ר' האי וסמ"ג

שם בס"ח מה"ב וכחכמים

ברכות ל"ח בעובדא דבר קפרא פירוש רש"י ותוס' שם

רש"י והרי"ף

הרא"ש בשם בה"ג

ברכות מ"א

טור בשם בה"ג ושאר פוסקים:

שם