חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה - שולחן ערוך אורח חיים סימן קצ״ה
חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה. שולחן ערוך אורח חיים סימן קצ״ה - 3 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן קצ״ה
סעיף א׳
חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה דינם. ובו ג סעיפים:שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון ואם לאו אינם מצטרפות ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפן וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין בשום ענין:
סעיף ב׳
אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן:
סעיף ג׳
כל היכא שמצטרפות שתי חבורות צריך שישמעו שתיהן דברי המברך ברכת זימון בביאור: הגה ובשאר ברכת המזון יברך כל א' לעצמו אבל אם ירצו שהמזמן יוציא כולם צריכים שישמעו כל ברכת המזון דבלא זה לא יצאו כלל (ד"ע):
ב' חבורות כו'. הע"ת לא עיין כאן בטור וגם בש"ע בא"ע סי' ס"ב:
ב׳
וכגון שנכנסו. מדסת' הרב"י ש"מ דס"ל דאפי' בבית א' אם לא נכנסו ע"ד להצטרף אין מצרפין דג' שאכלו כאחד שנינו וכמ"ש הרשב"א ואף לפי מ"ש סי' קצ"ג ס"ב דלא בעינן קביעות בתחלת הסעודה מ"מ בעינן שיהיו קבועים בשלחן א' בסוף הסעודה והכא כל חבורה היא בפ"ע לכן אין מצטרפין אא"כ נכנסו לכך וכ"כ הב"ח דלא כמ"ש הרב"י ולסברא הראשונה צ"ל כיון שיש בכל חבורה זימון מצרפין אף על פי שאין קבועים יחד כנ"ל:
ג׳
מפתן הבית. דהוא רואה אלו ואלו וה"ל כמקצתן רואין זה את זה:
ד׳
ברכת זימון. אבל בפוסקי' ובתו' משמע דצריכים לשמוע כל ב"ה וכמ"ש סי' קצ"ג ס"א:
ה׳
בביאור. ואם אינו שומע עונה אמן כמ"ש סי' קל"ט ס"ו ועסי' קצ"ח:
וכגון שנכנסו מתחלה כו'. ב"י הביא זה בשם הירושלמי בב' בתים וכת' ע"ז נראה דאפי' בב' חבורות בבית אח' נמי קאמר דוקא כשנכנסו משעה ראשונה לכך דה"ל כהסיבו יחד וכ"כ הראב"ד וכ"נ לכאורה מדברי רבינו ואע"פ שהרשב"א כ' ע"ז ומכאן שאפי' לברכת הזימון בעי הסיבה אבל ראיתי לגדולי המפרשים שפי' דברכ' הזימון א"צ הסיב' ע"כ וא"כ לפי מ"ש הרא"ש בסי' זה דאף ע"ג שלא בירכו המוציא ביחד נקבעו לזימון בב' חבורות נמי לא בעי שיכנסו מתחלה ע"מ להצטרף יחד וא"כ לא הו"ל לרבינו לכתוב סתם שנכנסו תחלה להצטרף יחד אפשר שס"ל שיש לחלק בין צירוף חבורה אחד לצירוף דב' חבורות. ומיהו אפשר שמש"כ וכגון שנכנסו מתחלה לצרף לא קאי אלא לצירוף שני בתים ע"י ראיה או ע"י צרוף שמש אבל בב' חבורות בבית א' אע"פ שלא נכנסו תחלה ע"ד להצטרף יחד מצטרפין וכן נראה מפשטי הירושלמי עכ"ל. (הגהתי במקצת דבריו כי נראה שיש ט"ס בדבריו בדפוס) ואם כן דבריו כאן בש"ע נמי מתפרשים כן והוא פי' רחוק דרבינו הטור נקט בחדא מחתא גם בבית א' ועל כולם כ' התנאי שיכנסו תחילה כו' ונלע"ד דא"צ לזה כלל דלק"מ דהא אמרי' סי' קצ"ג דא"צ כניסה תחילה אלא סגי באכלו אחר כך ביחד היינו שאכלו במקום אחד אע"ג שאכלו כ"א מככרו מ"מ סמוכים הם זה לזה כדרך אוכלים בחבורה אחת אף ע"ג שהם מתחלקים לב' חבורות מ"מ בעצם המקום הם סמוכים אבל כאן מיירי שכל חבורה יושבת במקום אחר כגון מפינה לפינה בזה אמרינן לעיל שאין חיוב זימון בזה אלא משום הדרת מלך כמ"ש ב"י ס"ס קצ"ג בשם מצאתי כתוב כו' וכאן מיירי מחויב לזמן ביחד כגון אם אין ג' במקום אחד או לענין צירוף י' בזה בעינן אפי' בבית א' תנאים הכתובים כאן שיהיו רואין אלו כו' או ע"י שמש ובתנאי שיכנסו תחלה ע"ד להצטרף אז חל עליהם חיוב הצירוף אע"פ שאינם סמוכים במקום א' וזהו בעצמו כונת הרשב"א שכ' שמכאן ומזה הירוש' משמע דבעי הסיבה לזימון מדאצטריך נכנסו תחלה כו' והיינו אפי' ביושבים סמוכים זה לזה אבל גדולי המפרשים ס"ל בסמוכים א"צ זימון כלל אפילו באוכל כ"א מככרו כדלעיל וכאן דאצטריך נכנסו תחלה כו' היינו באינם סמוכים אלא מפינה לפינה ואז אין להם צירוף אלא בנכנסו תחלה ע"ד הצירוף כנלע"ד ברור:
ב׳
שאם רה"ר מפסקת כו'. נראה דלאו דוקא רה"ר ממש שהוא רחב י"ו אמות אלא אפי' שביל היחיד מפסיק ביניהם כדתנן ריש פאה ומייתי לה בחזקת הבתים דף נ"ה דזה מפסיק בין הרשויות לפאה ולשבת וא"כ ה"ה נמי כאן דחד טעמא הוא עם רה"ר:
ג׳
בשום ענין. נראה דיש ענין שאין רה"ר מפסיק דהיינו מ"ש הטור בשם הרא"ש כאן בבני החופה שנתחלקו לחבורות שכולן חשובות כאחד אפי' אין השמש מצרפן כיון שאוכלין מסעודה שתקנו לחופה דבזה אין הדבר תלוי ברשויות כלל ומ"ה כשמביא בש"ע בא"ע סי' ס"א דין זה לא זכר שם לחלק מענין הפסק רה"ר:
יחד. והא דבסי' קצ"ג ס"ב דא"צ הכנסה אלא סגי באכלו אח"כ ביחד היינו שאכלו במקום א' אף ע"ג שאכלו כל אחד מככרו מ"מ סמוכים הם זה לזה כדרך שאוכלים בחבורה א' אבל כאן מיירי שכל חבורה יושבים במקום אחר כגון מפינה לפינה ובזה אמרינן לעיל שאין חיוב זימון בזה אלא משום הדרת מלך וכאן מיירי מחיוב לזמן ביחד כגון אם אין ג' במקום אחד או לצירוף י' בזה בעינן תנאים הכתובים כאן. ט"ז ע"ש:
ב׳
רה"ר. ל"ד רה"ר שהוא רחב י"ו אמות אלא אפילו שביל היחיד ט"ז. ועיין בהלק"ט ח"ב סי' קמ"ח מה שהקשה מההוא דמכות. ואין משם ראיה יד אהרן. ובני החופה מצטרפין בכל ענין. ט"ז:
ג׳
זימון. אבל בפוסקים משמע דצריכים לשמוע כל הבה"מ עי' סי' קצ"ג ס"א:
ס"א וכגון כו'. ירושלמי שם ר' יונה ור' אבא בר זימנא בשם ר"ז לשני בתים נצרכה א"ר יוחנן והוא שנכנסו משעה ראשונה ע"מ כן כו' והביאו הרא"ש שם ועמ"א וכ"כ הרשב"א אבל ב"י וד"מ בשם א"ז כ' דבבית א' א"צ וכ"מ בירושלמי דקא' אלין בית נשיא כו' והביאו הרא"ש שם אך נראה שט"ס שם בירושלמי וצ"ל האי אר"י והוא כו' קודם ר"י ור"א בר זימנא לשני כו' והיינו ?שוהוא שנכנסו כו' קאי על השמש מצרפן דאל"כ אינו מצרף ועלה קאי לשני בתים נצרכה אבל בבית אחד א"צ שיכנסו מתחילה ולכן בעי אח"כ אלין בית נשיא מאי כו': ויש כו'. עפ"ג דב"ב נ"ה נ"ו:
ב׳
ס"ב אכלו כו'. ירושלמי הנ"ל ברא"ש שם ר' ברכיה כו':
ג׳
ס"ג כל כו'. תוס' שם ד"ה שמש כו' וכמש"ש א' וניפקו כו': ושאר כו'. עסי' קפ"ג ס"ו אבל עיקר ברכת זימון שיהא כולם שומעין כל בהמ"ז כמ"ש בכמה מקומות וז"ש אבל כו':
שולחן ערוך אורח חיים סימן קצ״ה, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.