קדושין במי תופסין - שולחן ערוך אבן העזר סימן י״ח

בחייבי לאוין. בסי' מ"ד מבואר דקדושין גמורים הם ועיין רסט"ו בין לאוין השוין בכל ובין לאוין שאינם שוין בכל וחייבי כריתות אין קידושין תופסין בה וא"צ גט ועיין הג"מ ביבמות, וא"א שהלך בעלה למ"י ונשאת לאחר דצריכה גט כתבתי הטעם בסי' ט"ו ויבמה לשוק נתבאר בסי' קנ"ט:

קדושין תופסין בחייבי לאוין. כלומר לעיל סי' ט"ו נתבאר דאין קדושין תופסין בעריות דאורייתא שהם חייבי כריתות כתב כאן דבחייבי לאוין ועשה קדושין תופסין דאינם בכלל עריות ודין יבמה לשוק יתבאר לקמן סי' קנ"ט דקדושין תופסין בה מספק דלא כרב:

קידושין תופסין בח"ל. פלוגתא דר"ע ורבנן בכמה מקומות ועיקרו במתני' פ"ד דיבמות מ"ד א' מ"ט א' והלכה כחכמים וכן סתם מתני' כוותייהו שם ך"א וכמש"ש ט' א' והרי איסור מצוה כו' ושם כ"ד א' ופ"ד א' וקדושין ס"ו ב' ואע"ג דיבמות ל"ב א' סתם כר"ע מ"מ ההיא דקידושין תני בהלכתא פסיקתא וכמ"ש בפ"ק דע"ז ו' וב"ק ק"ב א' וכן סוגיא דיבמות י' א' ב' וי"א ב' י"ג ב' י"ד א' ב' כ' בפלוגתא דר"י ור"ל כ"ב א' אר"פ כו' וסוגיא שם מ"ה דאפלגו בנכרי ועבד ואיפסקא הלכתא דכשר ובכמה מקומות שם וכתובות וקדושין הכל כרבנן:

ובחייבי עשה. ערפ"ג דכתובות ל"א וקידושין ס"ד א':

וכ"ש כו'. מתני' דיבמות ך"א ופ"ד א' וירושלמי הביאו הרא"ש פ"ב ס"א מה בין עריות לשניות עריות אם עבר ונשאה יוצאה בלא גט כו' ושניות יוצאה בגט כו' עריות פוטרות כו':