דיני צרת היבמה וקרובותיה - שולחן ערוך אבן העזר סימן קס״ב

דיני צרת היבמה וקרובותיה. שולחן ערוך אבן העזר סימן קס״ב - 5 סעיפים, ולצידם בית שמואל, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.

אבן העזר · סימן קס״ב
סעיף א׳
דיני צרת היבמה וקרובותיה. ובו ה סעיפים:הכונס את יבמתו נאסרו צרותיה עליו ועל שאר האחים בעשה:
סעיף ב׳
החולץ ליבמתו נאסרה החלוצה וצרותיה עליו ועל שאר האחים בעשה:
סעיף ג׳
החולץ ליבמתו אסור מדרבנן בקרובותיה אפילו בשניות וכן היא אסורה בקרוביו אבל האחים מותרים בכל קרובותיה (ואפילו לא חלץ לה אלא מספק אפ"ה אסור בכל קרובותיה) (מרדכי ריש החולץ):
סעיף ד׳
מותר אדם לישא אחות צרת חלוצתו ושאר קרובותיה:
סעיף ה׳
אסור לישא צרת קרובת חלוצתו:

בית שמואל · אבן העזר סימן קס״ב

א׳
בעשה. כן הוא דעת רש"י והרמב"ם והעשה היא דכתיב אשר לא יבנה בית וילפינן בית א' הוא בונה ולא ב' בתים הוי לאו הבא מכלל עשה ולדעת התוס' עובר לאו אשר לא יבנה:
ב׳
בעשה. לדעת תוס' עובר בלאו וכן מונה הרמב"ן בכלל לאוין, ומ"ש הטור והמחבר בעשה לכאורה תמוה איזה עשה הוא כי לא מצינו שום עשה בזה ולדעת הרמב"ם אם חלץ א' מהן תו ליתא איסור דאוריית' בכולם רק מדרבנן אסורה ועיין במגיד:
ג׳
אסור לישא צרת קרובת חלוצתו. שעשאו חכמים חלוצתו כגרושתו דאסורה אחותה, ואם אחותה נשאה לאחיו אז היא אסורה אף על גב דהיא אינה אסורה אלא מדרבנן אבל אם נשאה לאחר אז הצרה מותרת כן הוא לדעת תוס' והרא"ש והנ"י בשם הריטב"א וכ"כ בש"ג:
נחלת הכלל · Vilna, 1876

באר היטב · אבן העזר סימן קס״ב

א׳
בעשה. רש"י ורמב"ם. ולדעת התוס' עובר לאו אשר לא יבנה עיין יבמות דף י"א:
ב׳
בעשה. תמוה הוא כי לא מצינו שום עשה בזה עיין ב"ח. ב"ש:
ג׳
מספק וכו'. צ"ע הא קי"ל בכמה דוכתי' ספק חליצה לא גזרו רבנן כנה"ג:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · אבן העזר סימן קס״ב

א׳
הכונס כו' בעשה כגי' רש"י רי"ף ור"ש ורמב"ם וש"פ אבל תו' ס"ל בלאו וכ"כ הרשב"א והק' על רש"י מ"ש בית א' כו' הא לא כתיב יבנה בית אלא לא יבנה וגמ' שם מלא יבנה כו' קדריש וגם על הרמב"ם ק' שכ' משום דכתיב יבמה יבא עליה ולא עליה ועל חבירתה דגמ' קאמר משום בית אחד כו' ועוד דקאמר שם נ"ב ב' זו דר"ע כו' ואם איתא בביאה מאי איכא למימר הא אף לר' ישבב מספקא בגמ' לר"ע וכן שם נ"ג א' בשלמא לר"י כו' וע' רשב"א ורמב"ן שם ופ' הרי"ף כרבינא דמיקל כמ"ש בר"פ כ"צ ובכ"ה ועוד דר"י ור"ל הלכה כר"י לבד מתלת ואע"ג דשמואל ורב אחא ורב אשי ס"ל כר"ל הלכה כרבינא ור"י ובכללא דכייל גמרא וכללא דרבא כנ"ל וערמב"ן:
ב׳
החולץ כו' בעשה. טור והוא ט"ס שמפורש שם דח"ל הוא כמש"ש ולימא לי' ח"ל כו' ושם נ"ב ב' נ"ג א' וש"מ:
ג׳
ואפי' לא כו'. ר"ל אע"ג דספיקא דרבנן לקולא ואע"ג דאמרינן אם אשת כהן אינה חולצת אלמא ספק חליצה אסור לכהן כהונה שאני שריח הגט פוסל בה וחלוצה לתא דגרושה היא כמ"ש בפ"ב והשיב דמצינו כמה ספיקות מדרבנן להחמיר כמ"ש ספ"ב דשבת ספק חשיכה כו' ושאר מקומות ול"ג ראיי' הנ"ל ומ"ש משום דריח הגט פוסל בכהונה ה"נ פוסל בקרובות כמש"ל סט"ו סכ"ו וכמ"ש בקידושין ס"ה א' ע"ש במרדכי סימן ל"ד שהאריך בזה ונסתפק הרבה בזה אבל מתני' ערוכה שם ך"ב ב' מת ולו אח א' כו' ואם קדמו כו' דוקא בשנים אבל בא' שחלץ לאחד וכנס לשני' מוציא וכן בכולה מתני' וכ"כ הרשב"א שם ונ"י שם וכ' הטעם משום דהיא גזירה משום אחות גרושתו שהיא בכרת מחמרי' בספיקו ועמש"ש:
נחלת הכלל · Apei Ravrevei: Shulchan Aruch Even HaEzer, Lemberg, 1886

על הסימן הזה

שולחן ערוך אבן העזר סימן קס״ב, מתוך חלק אבן העזר. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל