דיני צרת היבמה וקרובותיה - שולחן ערוך אבן העזר סימן קס״ב

בעשה. כן הוא דעת רש"י והרמב"ם והעשה היא דכתיב אשר לא יבנה בית וילפינן בית א' הוא בונה ולא ב' בתים הוי לאו הבא מכלל עשה ולדעת התוס' עובר לאו אשר לא יבנה:

בעשה. לדעת תוס' עובר בלאו וכן מונה הרמב"ן בכלל לאוין, ומ"ש הטור והמחבר בעשה לכאורה תמוה איזה עשה הוא כי לא מצינו שום עשה בזה ולדעת הרמב"ם אם חלץ א' מהן תו ליתא איסור דאוריית' בכולם רק מדרבנן אסורה ועיין במגיד:

אסור לישא צרת קרובת חלוצתו. שעשאו חכמים חלוצתו כגרושתו דאסורה אחותה, ואם אחותה נשאה לאחיו אז היא אסורה אף על גב דהיא אינה אסורה אלא מדרבנן אבל אם נשאה לאחר אז הצרה מותרת כן הוא לדעת תוס' והרא"ש והנ"י בשם הריטב"א וכ"כ בש"ג:

בעשה. רש"י ורמב"ם. ולדעת התוס' עובר לאו אשר לא יבנה עיין יבמות דף י"א:

בעשה. תמוה הוא כי לא מצינו שום עשה בזה עיין ב"ח. ב"ש:

מספק וכו'. צ"ע הא קי"ל בכמה דוכתי' ספק חליצה לא גזרו רבנן כנה"ג:

הכונס כו' בעשה כגי' רש"י רי"ף ור"ש ורמב"ם וש"פ אבל תו' ס"ל בלאו וכ"כ הרשב"א והק' על רש"י מ"ש בית א' כו' הא לא כתיב יבנה בית אלא לא יבנה וגמ' שם מלא יבנה כו' קדריש וגם על הרמב"ם ק' שכ' משום דכתיב יבמה יבא עליה ולא עליה ועל חבירתה דגמ' קאמר משום בית אחד כו' ועוד דקאמר שם נ"ב ב' זו דר"ע כו' ואם איתא בביאה מאי איכא למימר הא אף לר' ישבב מספקא בגמ' לר"ע וכן שם נ"ג א' בשלמא לר"י כו' וע' רשב"א ורמב"ן שם ופ' הרי"ף כרבינא דמיקל כמ"ש בר"פ כ"צ ובכ"ה ועוד דר"י ור"ל הלכה כר"י לבד מתלת ואע"ג דשמואל ורב אחא ורב אשי ס"ל כר"ל הלכה כרבינא ור"י ובכללא דכייל גמרא וכללא דרבא כנ"ל וערמב"ן:

החולץ כו' בעשה. טור והוא ט"ס שמפורש שם דח"ל הוא כמש"ש ולימא לי' ח"ל כו' ושם נ"ב ב' נ"ג א' וש"מ:

ואפי' לא כו'. ר"ל אע"ג דספיקא דרבנן לקולא ואע"ג דאמרינן אם אשת כהן אינה חולצת אלמא ספק חליצה אסור לכהן כהונה שאני שריח הגט פוסל בה וחלוצה לתא דגרושה היא כמ"ש בפ"ב והשיב דמצינו כמה ספיקות מדרבנן להחמיר כמ"ש ספ"ב דשבת ספק חשיכה כו' ושאר מקומות ול"ג ראיי' הנ"ל ומ"ש משום דריח הגט פוסל בכהונה ה"נ פוסל בקרובות כמש"ל סט"ו סכ"ו וכמ"ש בקידושין ס"ה א' ע"ש במרדכי סימן ל"ד שהאריך בזה ונסתפק הרבה בזה אבל מתני' ערוכה שם ך"ב ב' מת ולו אח א' כו' ואם קדמו כו' דוקא בשנים אבל בא' שחלץ לאחד וכנס לשני' מוציא וכן בכולה מתני' וכ"כ הרשב"א שם ונ"י שם וכ' הטעם משום דהיא גזירה משום אחות גרושתו שהיא בכרת מחמרי' בספיקו ועמש"ש: