כל דבר המזיק אין מוציאין אותו לר״ה - שולחן ערוך חושן משפט סימן תי״ז

כל דבר המזיק אין מוציאין אותו לר״ה. שולחן ערוך חושן משפט סימן תי״ז - 7 סעיפים, ולצידם ש״ך, סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.

חושן משפט · סימן תי״ז
סעיף א׳
כל דבר המזיק אין מוציאין אותו לר"ה. ובו ז סעיפים:לא יסקל אדם מרשותו לר"ה ואין עושין חלל תחת ר"ה ולא בורות ולא שיחין ולא מערות ואע"פ שהעגלה יכולה להלך על גביהן והיא טעונה אבנים שמא תפחת מלמטה שלא מדעתו: הגה וי"א דאע"ג דהכי דינא הוא מ"מ כבר נהגו לעשות ביבין ומרתפות תחת חלל ר"ה וכן זיזין וכולן מוחלין על כך מאחר שכן נהגו ועוד שר"ה הם של מושלי העיר ולכל מה שנותנין רשות אזלינן בתריה ולפי ענין המנהג (ב"י בשם רשב"א) והחופר בור לצורכי רבים מותר:
סעיף ב׳
אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לר"ה אא"כ היו למעלה מגמל ורוכבו והוא שלא יאפיל הדרך על גבי ר"ה ואם רצה כונס לתוך שלו ומוציאו כנס ולא הוציא ה"ז מוציא כל זמן שירצה אבל אינו יכול להחזיר הכתלים למקומם לעולם שכל מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו: הגה ודוקא במקום שרבים דורסים בו אבל אם אין דורסים שם כגון שבנה שם אצטבא אע"ג דרבים מעבירים שם משאם יכול להחזיר הכותל למקומו (ב"י בשם רבי' ירוחם):
סעיף ג׳
לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות יוצאות לר"ה ה"ז בחזקתה ואם נפלה חוזר ובונה אותה כשהיתה:
סעיף ד׳
אילן שהוא נוטה לר"ה קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו ומניחים מקום פנוי משתי שפתות הנהר כרוחב כתפי המלחים שיורדי' שם ומושכים הספינה וכל אילן הנמצא ברוחב זה קוצצין אותו מיד ואין מתרין בבעלי' שהרי מעכב מושכי הספינה:
סעיף ה׳
אין שורין טיט בר"ה להשהותו זמן רב ואין לובנים בו לבנים אבל גובלים שם טיט לצורך בנין אבל לא לעשות לבנים:
סעיף ו׳
הבונה ברה"ר כשמכין האבני' צריך שלא ישהה שם אלא מביא ובונה מיד:
סעיף ז׳
וכלם שהזיקו חייבי' לשלם נזק שלם:

ש״ך · חושן משפט סימן תי״ז

א׳
אין מוציאין זיזין כו'. עיין בתשובות מהרי"ט סימן ק"ח:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

סמ״ע · חושן משפט סימן תי״ז

א׳
תחת רשות הרבים ולא בורות שיחין כו' וכן הוא ל' הרמב"ם והטור דכתבו "ולא בורות כו' בוי"ו ומשמע דתרתי דברים נינהו חלל ובורות ואפשר משום דבורות מיירי שהן מגולין ועומדין וכן אינך שיכולין בני ר"ה ליזהר מהן ואפ"ה אסור אבל במשנה קתני לא בורות בלא וי"ו ופי' רשב"ם שם דחדא הוא דקתני חלל והדר מפרש דהיינו בורות שיחין כו' וכן משמע מדמסיק ותני עלייהו אף ע"פ שהעגלה יכולה לילך ע"ג כו' מוכח דמבוסות הן ועפ"ר:
ב׳
שמא תפחת מלמט' שלא מדעתו ולא סגי במה שמקבל עליו אחריות היזקן דהעוברים עליו דניחא לבני אדם בשלהן ולא שיזיקו בשלהן ולקבל עליו תשלומין וחילופיהן וגם לא ניחא להו לירד בדינא ודיינא וכמ"ש לעיל:
ג׳
וכולן מוחלין על כך שהיום או מחר יצטרך גם הוא או בניו לעשות כן:
ד׳
של מושלי העיר פי' של שר העיר ז"ל הרשב"א שהדבר ידוע שהדרכים עם היותם מסורים לרבים של אדוני הארץ הם והם רשאים לסתום דרכים ולפתחן במקום אחר לפי שהדרכי' שלהם הן והרי זה ככונס לתוך שלו על דעת שיוציא זיזין ומחילות לכשירצה עכ"ל ועד"מ:
ה׳
אין מוציאין זיזין כו' לר"ה ל' הטור אבל במבוי יכול להוציאן מדע' בני המבוי משא"כ בר"ה שאין לו בעלים וכתב ר"י דהאי מבוי ר"ל שאיני מפולש דאם הוא מפולש שרבים עוברים שם דינו כר"ה הביאו הב"י ומהתימה למה השמיטו המחבר:
ו׳
ה"ז בחזקתו דטוענין ללוקח ואמרינן דשמא המוכר לו או אבותיו כונס לתוך שלו היה וכנ"ל:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

באר היטב · חושן משפט סימן תי״ז

א׳
תפחת. ולא סגי במה שמקבל עליו אחריות היזקן דהעוברים עליו דניחא לבני אדם בשלהן וגם לא ניחא להו לירד בדינא ודיינא וכמ"ש לעיל. סמ"ע:
ב׳
לר"ה. לשון הטור אבל במבוי יכול להוציאן מדעת בני המבוי משא"כ בר"ה שאין לו בעלים וכת' ר' ירוחם והאי מבוי ר"ל שאינו מפולש דאם הוא מפולש שרבים עוברים שם דינו כר"ה והביאו הב"י ומהתימא שהשמיטו המחבר עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשו' מהרי"ט סי' ק"ח:
ג׳
בחזקתה. דטוענין ללוקח ואומרים דשמא המוכר לו או אבותיו כונס לתוך שלו היה כמ"ש בס"ב. שם:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · חושן משפט סימן תי״ז

א׳
וכולן מוחלין כו'. אע"ג דשתיקת רבים לא הוי מחילה וכמש"ש לרה"ר מפיק מאן מחיל גבך מ"מ מחילה בפירוש מזט"ה במא"ה מועיל כמש"ש כג א'. א"נ אחולי אחיל כו' ועתוס' שם ד"ה אחולי כו' ואמר ואי אשמעינן הכא כו' אימא לא. ר"ל דא"א להם למחול צריכא דאפשר למחול והא דר' אמי הנ"ל משום דבשתיקה אין מחילה ברה"ר אלא שכ' הרשב"א שאפשר לפרש שם אבל רבים כו' דא"א להם למחול ומ"ש צריכא דאימר כונס בתוך שלו היה וכ"פ רשב"ם בספ"ג שם וכ' ומיהו כיון שהורגלו הכל ואין נמנעין והכל מוחלין מותר כמש"ש בב"מ יב ב' עשו שאינו זוכה כזוכה מ"ט עניים כו' וה"נ ניחא לכולהו שהכל צריכין לכך:
ב׳
ועוד כו'. עסמ"ע ועסי' שסט בסמ"ע ס"ק יב:
ג׳
והחופר בור כו'. ב"ק כ' א' וכמ"ש בסי' תי ס"ז וכמ"ש בתוספתא דב"ק פ"ו חפר בור ברשות ופתח לרה"ר אפי' היא של רבים חייב עד שימסור לרבים ואמרו שם ובגמ' וכן היה נחוניא כו' ועמש"ש:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

על הסימן הזה

שולחן ערוך חושן משפט סימן תי״ז, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל