כל דבר המזיק אין מוציאין אותו לר״ה - שולחן ערוך חושן משפט סימן תי״ז

אין מוציאין זיזין כו'. עיין בתשובות מהרי"ט סימן ק"ח:

תחת רשות הרבים ולא בורות שיחין כו' וכן הוא ל' הרמב"ם והטור דכתבו "ולא בורות כו' בוי"ו ומשמע דתרתי דברים נינהו חלל ובורות ואפשר משום דבורות מיירי שהן מגולין ועומדין וכן אינך שיכולין בני ר"ה ליזהר מהן ואפ"ה אסור אבל במשנה קתני לא בורות בלא וי"ו ופי' רשב"ם שם דחדא הוא דקתני חלל והדר מפרש דהיינו בורות שיחין כו' וכן משמע מדמסיק ותני עלייהו אף ע"פ שהעגלה יכולה לילך ע"ג כו' מוכח דמבוסות הן ועפ"ר:

שמא תפחת מלמט' שלא מדעתו ולא סגי במה שמקבל עליו אחריות היזקן דהעוברים עליו דניחא לבני אדם בשלהן ולא שיזיקו בשלהן ולקבל עליו תשלומין וחילופיהן וגם לא ניחא להו לירד בדינא ודיינא וכמ"ש לעיל:

וכולן מוחלין על כך שהיום או מחר יצטרך גם הוא או בניו לעשות כן:

של מושלי העיר פי' של שר העיר ז"ל הרשב"א שהדבר ידוע שהדרכים עם היותם מסורים לרבים של אדוני הארץ הם והם רשאים לסתום דרכים ולפתחן במקום אחר לפי שהדרכי' שלהם הן והרי זה ככונס לתוך שלו על דעת שיוציא זיזין ומחילות לכשירצה עכ"ל ועד"מ:

אין מוציאין זיזין כו' לר"ה ל' הטור אבל במבוי יכול להוציאן מדע' בני המבוי משא"כ בר"ה שאין לו בעלים וכתב ר"י דהאי מבוי ר"ל שאיני מפולש דאם הוא מפולש שרבים עוברים שם דינו כר"ה הביאו הב"י ומהתימה למה השמיטו המחבר:

ה"ז בחזקתו דטוענין ללוקח ואמרינן דשמא המוכר לו או אבותיו כונס לתוך שלו היה וכנ"ל:

תפחת. ולא סגי במה שמקבל עליו אחריות היזקן דהעוברים עליו דניחא לבני אדם בשלהן וגם לא ניחא להו לירד בדינא ודיינא וכמ"ש לעיל. סמ"ע:

לר"ה. לשון הטור אבל במבוי יכול להוציאן מדעת בני המבוי משא"כ בר"ה שאין לו בעלים וכת' ר' ירוחם והאי מבוי ר"ל שאינו מפולש דאם הוא מפולש שרבים עוברים שם דינו כר"ה והביאו הב"י ומהתימא שהשמיטו המחבר עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשו' מהרי"ט סי' ק"ח:

בחזקתה. דטוענין ללוקח ואומרים דשמא המוכר לו או אבותיו כונס לתוך שלו היה כמ"ש בס"ב. שם:

וכולן מוחלין כו'. אע"ג דשתיקת רבים לא הוי מחילה וכמש"ש לרה"ר מפיק מאן מחיל גבך מ"מ מחילה בפירוש מזט"ה במא"ה מועיל כמש"ש כג א'. א"נ אחולי אחיל כו' ועתוס' שם ד"ה אחולי כו' ואמר ואי אשמעינן הכא כו' אימא לא. ר"ל דא"א להם למחול צריכא דאפשר למחול והא דר' אמי הנ"ל משום דבשתיקה אין מחילה ברה"ר אלא שכ' הרשב"א שאפשר לפרש שם אבל רבים כו' דא"א להם למחול ומ"ש צריכא דאימר כונס בתוך שלו היה וכ"פ רשב"ם בספ"ג שם וכ' ומיהו כיון שהורגלו הכל ואין נמנעין והכל מוחלין מותר כמש"ש בב"מ יב ב' עשו שאינו זוכה כזוכה מ"ט עניים כו' וה"נ ניחא לכולהו שהכל צריכין לכך:

ועוד כו'. עסמ"ע ועסי' שסט בסמ"ע ס"ק יב:

והחופר בור כו'. ב"ק כ' א' וכמ"ש בסי' תי ס"ז וכמ"ש בתוספתא דב"ק פ"ו חפר בור ברשות ופתח לרה"ר אפי' היא של רבים חייב עד שימסור לרבים ואמרו שם ובגמ' וכן היה נחוניא כו' ועמש"ש: