דין מקבל שרוצה להסתלק מפני רעת - שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ח
דין מקבל שרוצה להסתלק מפני רעת. שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ח - 2 סעיפים, ולצידם סמ״ע, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן שכ״ח
סעיף א׳
דין מקבל שרוצה להסתלק מפני רעת השדה. ובו ב סעיפים:המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להוציא סאתים יתר על ההוצאה חייב המקבל ליטפל בה שכך כותב לבעל הקרקע אנא אקום ואזרע וכו' ואעמיד כרי לפניך ותטול חלקך וכו' (ואפי' לא כתב כך כמאן דכתיב דמי) (המגיד פרק י"ח דשכירות וב"י בשם התו' והרא"ש):
סעיף ב׳
לא עבדה אלא הובירה כולה או מקצתה שמין אותה כמה היא ראויה לעשות ונותן לו חלקו שהי' מגיע לו ואם התנה עמו אם אוביר ולא אעביד אשלם אלף זוז הרי זו אסמכתא ואינו חייב לשלם אלא נותן כפי מה שראויה לעשות בלבד:
ואעמיד כרי לפניך. ר"ל הרי שהתחייב נפשו לחרוש ולזרוע בשביל כריו שיעורו חכמי' כשמות' ב' סאין נוסף על ההוצאו' באופן שהב' סאין ישארו לפניו מקרי כרי וחייב לטרוח עבורו אף שמאותן ב' סאין צריך ליתן להמקבל חלקו גם זה קבל עליו שהרי כתב לו וטול חלקך ממנו כו':
ב׳
ואפי' לא כתב כו'. כיוצא בזה כתב הטור והמחבר לעיל ר"ס מ"ב והטעם דכיון דרגילין לכתוב כן כל המקבל סתם על דעת הנהוג מקבל וה"ל כתנאי ב"ד דצריך לקיימו עכ"פ:
ג׳
ונותן לו חלקו כו'. בטור מסיים בזה וכתב ז"ל שכן כ' לו אם אוביר ולא אעביד אשלם לך ממיטב עכ"ל ור"ל ג"כ כיון שרגילין לכתוב כן ה"ל כאלו כתב וכנ"ל וכן מוכח מל' הטור והמחבר ממה שסיימו וכתבו שאם כתב אם אוביר אשלם לך אלפא זוזי דהיא אסמכתא ולא קנה (וכמו דלא כתב לו דמי) ואינו משלם לו אלא כפי מה שראוי לעשות עכ"ל ולא כתב דיהא פטור לגמרי כיון דדבריו הן אסמכתא והרי הן כאלו אינם אלא ודאי ס"ל דאף אם הם כאלו לא דבר כלל מ"מ צריך לשלם בזה דה"ל כאלו לא כתב ליה אם אוביר אשלם במיטבא וק"ל:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
ואפי' כו'. תוס' ק"ד א' ד"ה היה כו' וה"ה כאן וזה שבס"ב לא כ' שכן כותב כו':
ב׳
או מקצתה. בגמ' שם אוביר תילתא כו':
ג׳
אלא כו'. רי"ף שם וכמש"ש ק"ט א' מ"ש מהא כו' הכא מאי דאפסיד כו' וכן כאן דהא אף בלא כ' לו כלל חייב במיטבא כמ"ש בס"א בהג"ה ערא"ש: (ליקוט) אלא נותן כו'. הרא"ש הקשה על ראיית הרי"ף ע"ש אבל ראיית הרי"ף ברורה דאל"כ לא הל"ל הכח מאי דאפסיד כו' (ע"כ):
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ח, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
