הכשר אוכלין במים ילפינן להו בפרקא קמא מדכתיב וכי יותן מים על זרע וגו' היינו אחר שנעקרו כדאמרינן התם וכן לרצונו דבעי' כי יותן דומיא כי יתן כדאמרינן התם וכל לרצון בין בתחלה בין בסוף הוכשר כדתנן ריש מכשירין דכל דניחא ליה בין בתחלה בין בסוף הוכשר וקרינן ביה כי יתן אי נמי כיון דכתיב כי יתן וקרינא כי יותן משמע תרוייהו לרצון ושלא לרצון והיינו כהאי גוונא אבל שלא לרצון כטומן פירות במים מפני הגנבים לא כדתנן נמי התם פרק קמא.
ג׳
משקין שנתלשו מן הקרקע שלא לרצון אין מכשירין אפילו נגעו אחר כך באוכלין ברצון וקערה שכפאה על הכותל בשביל שלא ילקה הכותל אינם כתלושין וכדתנן פרק רביעי דמכשירין ומייתי לה פרק חמישי דחולין ואיבעיא לן התם תלוש שחברו לענין הכשר ואמרינן תנאי היא אי הוי מחובר אי הוי תלוש דאי אחשבינהו לגשמים בירידתן לצורך שום דבר תלוש ואחר כך נפלו פירות לתוכן אף על פי שלא ידע הוכשרו כדתנן ריש מכשירין כל שתחלתו לרצון וכו' ואי אחשבינהו בירידתן לצורך דבר מחובר לא מכשרי וכדתניא בת"כ אשר יבא עליו מים אין לי אלא מים וכו' יכול אפילו הן בבורות וכו' תלמוד לומר כלי אין לי אלא בכלי מנין לגבל בהן את הטיט ולכבס בהן את הכלים תלמוד לומר בכל יטמא יכול אפילו בבורות וכו' תלמוד לומר כלי מה כלי מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע אף כל וכו' יכול אפילו חישב עליהם שירדו בבורות וכו' יהיו מכשירין תלמוד לומר אשר ישתה אין לי אלא שמלאן לשתיה מנין שאם חישב עליהם להדיח עצים ואבנים ת"ל מים אלמא אחשבינהו לצורך תלוש מכשרי לצורך מחובר לא מכשרי אלא אם כן ניחא ליה בנפילת הפירות לתוכן דהיינו הדר אחשבינהו לתלוש דהא דאמרינן בפסחים מחוברין מכשירין היינו דניחא ליה שיפלו פירות לתוכן וכשכפה קערה בשביל שיודח הכותל הוי בכי יותן כדיוקא דסיפא דמתניתין דהכופה קערה וכו' כיון דאחשבינהו לצורך הכותל אף על גב דהוי מחובר וכותל מערה שאינו של בנין המים שבה אינם כתלושין כדאמרי' התם וכו'.
ד׳
השותה ועלו מים בשפמו ובפיו הוו תלושין לרצון כדתנן ריש פרק ד' דמכשירין דכיון שאין המים נכנסים לפיו אלא אם כן נוגעין בשפמו אחשבינהו והרי הן בכי יותן וכן הממלא בחבית המים שאחריה ובחבל שהוא לצרכה הרי הן בכי יותן כדתנן נמי התם ואם נתנה תחת הצנור מים שעל גבה ושעל החבל אינם בכי יותן כדתנן נמי התם פרק ד' וכו'.
ו׳
מי גשמים שירדו על מי שהיה אב הטומאה והתיזם מעליו בכל כחו טהורים כדאסיק' בכריתות פרק אמרו לו ואינם מכשירין כיון שאינן תלושים עליו לרצונו ואם ניער הוי לרצונו כדתנן התם פרק ד' דמכשירין.
ז׳
ודין חבית ועריבה ומטביל כליו ופירות שנפלו ונותן פירות לתוך המים וקופה מלאה פירות הכל פרק רביעי דמכשירין משנה ותוספתא וכל שהוא לרצון מכשיר מדאוריתא כדילפינן מכי יתן וכו':
נחלת הכלל · Friedberg Edition
אור שמח · הלכות טומאת אוכלים פרק י״ב
י׳
פירות שנפלו לתוך המים ופשט ידיו ונטלן כו'. הר"ש במכשירין פ"ד מ"ז הביא התוספתא ידיו טמאות והפירות טהורין ואם חשב שיודחו ידיו הידים טהורות, ומפרש דהאי תנא סבר דלחולין בעי כוונה, פירוש דלא סבר כר' יוחנן דבעי כוונה לטבילה לחולין רק סבר כרב אליבא דרבנן דלחתיכה בעי כוונה והכא נמי להקר ולכן בידים להדיחן סגי והוי כמו להקר בטבלה ודוק, ואע"ג דר"מ סבר דכלי טמא חושב משקין מכל מקום הכא הידים המסואבות אינן מחשבין המים שעליהם ליטמא ומשקין טמאים מטמאים שלא לרצון, דדוקא כלי שמטמא גם אוכל שהוכשר לכן חשיב להחשיב משקה לא כן ידים שאינן מטמאין אוכלי חולין אינן מחשבין משקה ופשוט:
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על הפרק הזה
רמב״ם הלכות טומאת אוכלים י״ב, מתוך הלכות טומאת אוכלים שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.