רמב״ם - הלכות טומאת מת · פרק כ״ה

עמוד העומד בתוך הבית וטומאה רצוצה תחתיו בוקעת ואינו מטמא אלא כנגד הטומאה לבד כדתנן במתני' פ"ו ובתוספתא כלים שתחת הפרח שבולט מן העמוד מחוץ טפח טהורים כת"ק דרבי יוחנן בן נורי במתניתין דאינו מטמא אלא כנגד הטומאה. טפח על טפח על רום טפח הרי הוא כקבר סתום ומטמא כל סביביו כדתניא בתוספתא ולא הזכיר בבריתא דהבית כולו טמא.

טומאה שבתוך הכותל ומקומה טפח על טפח על רום טפח כל העליות הבנויות על כותל זה אפילו הן עשרה טמאות כדתנן ריש פרק ז' דאהלות משום דהכותל משמש להן וראשי קורות העליה תחובות בכותל והכותל גבוה והוי מחיצה לכל העליות שזו למעלה מזו ודוקא כשמקום הטומאה טפח דנחשב כל הכותל כקבר סתום ומביא טומאה לכל העליות אבל אין שם טפח בוקעת כנגדה והצדדין טהורין ואין נידון למחצה על מחצה כיון דאפילו טפח ליכא לצד העליות כך כתב הר"ש ז"ל. בנה בית בצד הכותל מכאן ובית מכאן ובנה עליה על גבי שני בתים העליה טמאה שהאהילה על הקבר שבאמצע קרקע העליה והעליה השניה שעל גבה טהורה שאין הכותל הטמא כותלה וכדתנן התם בההיא מתני' דריש פ"ז וטעמא משום מעזיבה של עליה חוצצת.

חור גדול שבעובי הכותלים והוא פרדסיק וטומאה בתוכו ודלתות סגורות עליו הבית טהור כן כתב הרב ז"ל ובתוס' פ"ז תניא פרדסקין שהוא פתוח לבית מוגף וטומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך טומאה לצאת ולא ליכנס טומאה בקרקעו או בכותל שלפנים הימנו טומאה בוקעת ועולה ויורדת ורואין את הפרדסקין כאלו הוא אטום ונידון מחצה על מחצה להביא הטומאה לבית.

שני פרדסקין מתני' פ"ו תנן ב' פרדסקין זה בצד זה או זה על גב זה נפתח אחד מהן הוא והבית טמא וחברו טהור וכתב הרב ז"ל דנפתח אותו שהטומאה בתוכו והשני טהור דאין דרך טומאה ליכנס לו ומכאן נראה שכתב הרב ז"ל בפרדסקין אחת שהוא סגור דהבית טהור דהא תנן במתני' ונפתח אחת מהן שהוא אותו שהטומאה בתוכו ומשמע דוקא נפתח הבית טמא אבל לא נפתח הבית טהור אע"ג דאפשר לומר דאפילו לא נפתח הבית טמא ולא נקט נפתח אלא לאשמועינן אפילו נפתח חבירו טהור ואין טומאה נכנסה לו. היתה טומאה רצוצה בתוך הבנין רואין את הפרדסקין כאלו הן אטומין וידון מחצה למחצה להביא את הטומאה לבית כדתנן התם ספ"ו.

כזית מן המת מודבק באסקופת הבית מבחוץ הבית טהור כרבי יהושע דפליג אר' אליעזר פי"ב דאהלות היה רצוץ תחת האסקופה ידון מחצה למחצה כדתנן התם היה מודבק למשקוף הבית טמא כדתנן התם לת"ק דרבי יוסי.

כלב שאכל בשר המת ומת בתוך ג' ימים ומוטל על האסקופה רואין חלל הטומאה אם הוא כנגד המשקוף ולפנים הבית טמא ומכנגד המשקוף ולחוץ הבית טהור כרבי יוסי פי"א דאהלות.

האשה שמת עוברה בתוך מעיה כיון שנפתח הרחם עד שנראית הראש נטמא הבית מפני העובר אף על פי שעדין לא יצא ואין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגילו ראשו כפיקה שראשו עב כפיקה של צמר כדתנן פ"ו דאהלות ומייתי לה פ"ג דבכורות שאם לא העגילו ראשו כפיקה ויצאה מבית לבית כשהיא מקשה לילד והפילה בבית שני הבית ראשון טמא בספק שמא יצא ראשו כיון שלא היה ראשו כפיקה ואם היתה ראשו כפיקה הבית הראשון טהור דלא היתה יכולה להלך על רגליה לפיכך אם היתה ניטלת בזרועותיה כשהוציאוה הבית הראשון טמא בספק כדתנן פ"ו דאהלות וכל שלא יצא ראשון חוץ לפרוזדור אינו כילוד ואינו מטמא אם יצא מת מדאוריתא עד שיצא חוץ לפרוזדור ופתיחת קבר לא מטמאה אלא גזירה שמא יוציא ראשו חוץ לפרוזדור כדאיתא פרק בהמה המקשה וכמו שכתבו התוספות פ"ג דבכורות. האשה שהפילה שליא הבית טמא ודאי דחזקה אין שליא בלא ולד כדאיתא פרק כל היד.

מי שילדה ב' ילדים א' חי ואחד מת ויצא המת ראשון החי טהור שלא נגע בו אלא מבפנים ואם הוא יצא ראשון הרי הוא טמא שהמת נתגלגל אחריו ונגע בו שאין בו רוח להעמיד עצמו כת"ק דרבי מאיר ספ"ז דאהלות וכן פי' הר"ש ז"ל טמא וטהור על הוולד כפי' הרב ז"ל מכח התוס'.

האשה שילדה נפל קטן טמאה טומאת שבעה כדאיתא פ"ב מת עוברה בתוך מעיה ונגעה בו החיה טמאה מדרבנן כדאיתא פרק בהמה המקשה אבל מדאוריתא אין מגע בית הסתרים מגע וכן בולע ב' טבעים זו אחר זו אחד טמאה ואחד טהורה ונגעו בתוך מעיו אינו מגע והטהורה בטהרתה כדאיתא פרק בהמה המקשה משום דמגע בית הסתרים לא מטמא וכדילפינן בנדה פרק יוצא דופן דכתיב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים זה היסטו שלהם וכתיב וידיו ודרשינן הכי היכא דהיסיט הזב בידיו כלומר בגלוי:

והבית כולו טמא. א"א זה אינו אלא בשאין שם חלל טפח פנוי אבל יש שם חלל טפח פנוי אינו מטמא באהל וי"ל שמטמא כל סביביו ויש דברים מסייעים לזה מ"מ בשיש שם טפח פנוי אינו מטמא באהל ממעשה דר"א ברבי צדוק שהיו מהלכין על גבי ארונות של מתים דוק ותשכח:

ואין הכותל הטמא כותלה. א"א השמיט סוף המשנה דומה שלא נתגלת לו כותל שני טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ואית דגרסי כותל שנית נאמר שאם היתה הטומאה בכותל העלייה השנית שעל גבי העלייה הגדולה טומאה בוקעת ויורדת לעלייה גדולה והיא אחת מן הצדדין שעולים למעלה למעלה והם כותלי כל העליות מן הגדולה ומן הקטנות שעל גבה והטומאה פושטת ממנו לכולן כמו שאמר בתחלה שכיון שהיא מן הצד אין העלייה הגדולה מפסקת ואינה מצלת את עצמה ולא את הקטנות שעל גבה ומה שפירש בה הרב היוני הבל ורעיון רוח:

חור גדול. א"א מצאתי נוסחא וכתוב בה תיבה שעשאה פרדסקין טמאה עד שיקבע אותה במסמר ולפי זו הנוסחא אין זה הפירוש מתקבל אבל נראה שזו התיבה היא כמו אותה של רופאים שעשויה בתים בתים והיא עשויה לנחת ואעפ"י שאינה מחזקת ארבעים סאה ואמרו שהיא טמאה עד שיקבעוה בכותל במסמר (ואם קבועה וטומאה באחד מהן מאותן הבתים וכו'): הבית טהור. א"א אינו כן בתוספתא אלא טמא מפני שדרך טומאה לצאת משם ולא ליכנס שם: כאילו הוא אטום. א"א נראה בשאין בה חלל טפח באותה פרדסקא (ונפתח לבית והטומאה בבית ונפתח הוא והבית):

אם המת יצא ראשון החי טהור. א"א אני לא הסכמתי לזה הפירוש וטמא וטהור האמור במשנה בפסקא זו על הבית הראשון נאמר כעין הפסקא הראשונה ושתיהן באהלות פ"ז וכבר פירשתי אותם פי' מבואר ואיך אפשר בראשון מת ושני חי שיהא הולד טהור והרי האשה טמאה ותטמא את הולד טומאת ערב והיינו שנים טמאים במת אדם במת ואדם באדם השני טמא טומאת ערב ותו לא מידי ועוד טמא ממגע אמו שהיא טמאה טומאת לידה כטומאת נדה הלכך לא אפשר:

האשה שהפילה שליא כו'. כתב הריטב"א בפרק י' יוחסין אההיא דהרי בוגרת לפנינו דטעמא דשליא הוא משום דרוב שליות יש להם ולד והא דלא אמרינן אוקי מיעוט שליות שאין להם ולד לחזקה דבית שהיתה בחזקת טהרה משום דכיון דהוה שליא בבית נפיק לה בית מחזקתיה ולא אמרינן אוקי אחזקתיה אלא בספר בספק נגע ספק לא נגע אבל בודאי מגע לא ע"כ: סליקו להו הלכות טומאת מת