א׳
טומאת ע"ז מדרבנן ויש לה רמז בתורה הסירו את אלהי הנכר וגו' והטהרו וגו' וד' אבות יש בה הכל מדרבנן פרק ר' עקיבא ופרק כל הצלמים ופ"ק דחולין ופרק העור והרוטב ות"כ ופרק רבי ישמעאל ופרק אין מעמידין וכו'.
רמב״ם - הלכות שאר אבות הטומאות · פרק ו׳
ספר טהרה · 16 הלכות. משנה תורה לרמב״ם, בעברית מנוקדת.
הלכות שאר אבות הטומאות · פרק ו׳
הלכה א׳
טֻמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְיֵשׁ לָהּ רֶמֶז בַּתּוֹרָה (בראשית לה ב) "הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם". וְאַרְבָּעָה אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת יֵשׁ בָּהּ. עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ. וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ. וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ. וְיַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לָהּ. וְטֻמְאַת כֻּלָּן מִדִּבְרֵיהֶן:
הלכה ב׳
עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ מְטַמְּאָה אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע וּכְלֵי חֶרֶס בָּאֲוִיר וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא כְּשֶׁרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז כו) "שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ". וְשִׁעוּרָהּ כְּזַיִת לֹא תִּהְיֶה זוֹ חֲמוּרָה מִן הַמֵּת. אֲבָל אִם הָיְתָה הַצּוּרָה פְּחוּתָה מִכְּזַיִת טְהוֹרָה:
הלכה ג׳
קָצַץ אֵיבָר מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ הָיָה כְּמַרְדֵּעַ הֲרֵי זֶה טָהוֹר שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה לְאֵיבָרִים אֶלָּא הַצּוּרָה כֻּלָּהּ כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל כב) "תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה" מָה דָּוָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה לְאֵיבָרִים אַף עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה לְאֵיבָרִים. כְּקֻלֵּי אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת דָּנוּ בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָתָהּ מִדִּבְרֵיהֶם עֲשָׂאוּהָ כְּשֶׁרֶץ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וּכְמֵת שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא בִּכְזַיִת וּכְנִדָּה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה לְאֵיבָרִים:
הלכה ד׳
נִתְפָּרְקָה עֲבוֹדָה זָרָה אַף עַל פִּי שֶׁהַהֶדְיוֹט יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ וַהֲרֵי כָּל אֵיבָרֶיהָ קַיָּמִים אֵינָהּ מְטַמְּאָה:
הלכה ה׳
כָּל מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה כְּשֶׁרֶץ מְטַמְּאִין אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע וּכְלֵי חֶרֶס בַּאֲוִיר וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. וְשִׁעוּר טֻמְאָתָן בִּכְזַיִת וַאֲפִלּוּ קִצֵּץ מִמְּשַׁמְּשֶׁיהָ כְּזַיִת מִן הַכְּלִי מְטַמֵּא כְּשֶׁרֶץ. זוֹ חֹמֶר בִּמְשַׁמְּשֶׁיהָ יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ. וּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמוֹ אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ מְטַמְּאִין בִּכְזַיִת בְּמַגָּע כְּכָל הַמְשַׁמְּשִׁין:
הלכה ו׳
הַמַּכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה נִטְמָא כְּנוֹגֵעַ. וְכֵן כְּלִי חֶרֶס שֶׁהִכְנִיס אֲוִירוֹ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה נִטְמָא. סַפְסָלִים וְקָתֵדְרָאוֹת שֶׁהִכְנִיס רֻבָּן לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה טְמֵאִים וְכֻלָּן רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה:
הלכה ז׳
תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא כִּנְבֵלָה וְשִׁעוּרָהּ בִּכְזַיִת. כָּל דָּבָר שֶׁמַּקְרִיבִין לָהּ בֵּין בָּשָׂר בֵּין שְׁאָר אֳכָלִים וּמַשְׁקִין הַכּל כִּנְבֵלָה שֶׁהַכָּתוּב קְרָאָן (תהילים קו כח) "זִבְחֵי מֵתִים". וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אֳכָלִין בְּטֵלִין לְעוֹלָם לְהַתִּירָהּ בַּהֲנָאָה אִם בִּטְּלָה הֲרֵי זוֹ סָפֵק לְטֻמְאָה. אֲבָל כְּלִי שֶׁהוּא תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּטְּלוֹ טָהוֹר וְכֵן עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ שֶׁבִּטְּלָן טְהוֹרִין:
הלכה ח׳
יַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע וּכְלֵי חֶרֶס בַּאֲוִיר. וּמְטַמֵּא אָדָם בְּמַשָּׂא כִּנְבֵלָה וְטֻמְאָתוֹ בִּכְזַיִת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב לח) "אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם" הֲרֵי יֵין נְסִיכָם כְּחֵלֶב זְבָחֵימוֹ. וְאֵין מְטַמֵּא טֻמְאָה זוֹ אֶלָּא יַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ בַּיָּד לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֲבָל סְתָם יֵינָן שֶׁל עַכּוּ"ם מְטַמֵּא טֻמְאָה קַלָּה כִּשְׁאָר כָּל מַשְׁקִין טְמֵאִין:
הלכה ט׳
מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבֵּאַרְנוּ מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר עַד כָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת מֵהֶן אָבוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמֵהֶן אָבוֹת שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים:
הלכה י׳
כָּל הַמִּתְטַמֵּא מֵחֲמַת אָב שֶׁל תּוֹרָה הֲרֵי הוּא וְלַד טֻמְאָה שֶׁל תּוֹרָה וְכָל הַמִּתְטַמֵּא מֵחֲמַת אָב שֶׁל דִּבְרֵיהֶם הֲרֵי זֶה וָלָד שֶׁל דִּבְרֵיהֶם:
הלכה י״א
כָּל אַב טֻמְאָה שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַגָּע וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא בֵּין אָב שֶׁל תּוֹרָה בֵּין אָב שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אָדָם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ. וְלֹא אָדָם וְלֹא כְּלִי חֶרֶס אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו. וְהִנּוֹ אַחַר שֶׁפֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו אוֹ קֹדֶם שֶׁיִּפְרשׁ וָלָד שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֳכָלִין וְעוֹשֶׂה אוֹתָן שֵׁנִי לְטֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן:
הלכה י״ב
וְכָל אַב טֻמְאָה שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא בֵּין אָב שֶׁל תּוֹרָה בֵּין אָב שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אָדָם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ אוֹ הַנּוֹשְׂאוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ וּבִשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתָן רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה. וְכֵן אִם נָגַע בָּאֳכָלִין עֲשָׂאָן רִאשׁוֹן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו. פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו הֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה לְכָל דָּבָר וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים וְאִם נָגַע בָּאֳכָלִין הֲרֵי הֵן שֵׁנִי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאָר כָּל הָאָבוֹת חוּץ מִן הַנְּבֵלוֹת וְהַמֶּרְכָּב. אֲבָל הַנְּבֵלָה וְהַמֶּרְכָּב אַף עַל פִּי שֶׁמְּטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ וְאִם נָגַע בָּאֳכָלִין הֲרֵי הֵן שֵׁנִי לְטֻמְאָה. וְהַנּוֹשֵׂא מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתוֹ וְאִם נָגַע בָּאֳכָלִין עַד שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ הִנָּם רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
הלכה י״ג
מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כִּנְבֵלָה וּכְמֶרְכָּב שֶׁאֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים אֶלָּא הַנּוֹשְׂאָן הֲרֵי הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ מִשּׁוּם נוֹשֵׂא שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּגַּע בַּמַּיִם שֶׁלֹּא יָסִיט אוֹתָן. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֶחָד הַנּוֹשֵׂא וְאֶחָד הַמֵּסִיט. וְכֵן הַנּוֹגֵעַ בְּצֶמֶר הַנְּבֵלָה אוֹ שֶׁנָּגַע בְּנִימֵי הַמֶּרְכָּב מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ מִשּׁוּם נוֹשֵׂא. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִנְגֹּעַ בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָסִיט אוֹתָן. וּלְפִיכָךְ מְטַמֵּא בְּגָדִים עַד שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ כְּדִין הַנּוֹשֵׂא:
הלכה י״ד
הַבּוֹלֵעַ נִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר בִּשְׁעַת בְּלִיעָתוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְהֵן רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה. וְכֵן אִם נָגַע בָּאֳכָלִין הֲרֵי הֵן רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה. וְאַחַר שֶׁבָּלַע הֲרֵי זֶה פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו:
הלכה ט״ו
הַשּׂוֹרֵף פָּרָה אֲדֻמָּה וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁעַת מַעֲשֵׂיהֶן מְטַמֵּא בְּגָדִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אִם נָגְעוּ בָּאֳכָלִין אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂיהֶן הֲרֵי הֵן שֵׁנִי לְטֻמְאָה:
הלכה ט״ז
הַנּוֹגֵעַ בְּאָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת הַמֻּשְׁלָךְ בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה. כְּגוֹן נְבֵלָה אוֹ שֶׁרֶץ אוֹ מִשְׁכָּב שֶׁהוּא בְּמִקְוֶה וְנָגַע בּוֹ הֲרֵי זֶה טָמֵא. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לו) "אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא" אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה מְטַמְּאִין. וּכְשֶׁיַּעֲלֶה מִן הַמִּקְוֶה זֶה הַנּוֹגֵעַ יִטְהַר. [וְהַנּוֹשְׂאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת נְשִׂיאָתָן. וְאִם נָגַע בָּאֳכָלִים עַד שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ הֲרֵי הֵן רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ]. וְכֵן זָב שֶׁדָּרַס עַל הַמִּשְׁכָּב שֶׁהוּא מֻנָּח בַּמִּקְוֶה הֲרֵי הַמִּשְׁכָּב טָמֵא. וּכְשֶׁיַּעֲלֶה הַמִּשְׁכָּב מִן הַמִּקְוֶה יִטְהַר שֶׁהֲרֵי עָלְתָה לוֹ טְבִילָה וְזֶה הַנּוֹגֵעַ בַּמִּשְׁכָּב כְּשֶׁהוּא בַּמִּקְוֶה אִם פָּשַׁט יָדוֹ וְנוֹגֵעַ חוּץ לַמִּקְוֶה הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּגָדִים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין:
קרית ספר · הלכות שאר אבות הטומאות פרק ו׳
י״א
כל אב טומאה שמטמא במגע ולא במשא אינו מטמא בגדים בשעת מגעו ולא אדם וכלי חרש אע"פ שלא פירש ממטמאיו והרי ולד הטומאה לטמא אוכלין וכל אב שמטמא במגע ומשא אדם הנוגע בו או הנושאו מטמא בגדים בשעת מגעו או נשיאתו ועושה אותן ראשון לטומאה וכן אם נגע באוכלין עשאן ראשון כל זמן שלא פי' וכשפירש ממטמאיו הוי ראשון לכל דבר ואם נגע באוכלין הרי הן שני והנבלה והמרכב אף על פי שמטמאין במגע ומשא אינו מטמא בגדים בשעת מגעו והנושא מטמא בגדים בשעת נשיאותו ועושה אוכלין ראשון לטומאה וכדילפינן לעיל פ"א ופ"ו מהלכות מטמאי משכב ומושב ופרק א' מהלכות אלו ונגיעה שאי אפשר לה בלא היסט כנגיעת מי חטאת וצמר נבלה או בנימי המרכב הוי כטומאת משא וכדתניא בתוספתא דמטמא בגדים בשעת נשיאה דאחד הנושאה ואחד המסיט כדילפינן פרק קמא דטומאת מת ובולעת נבלת עוף טהור מטמא בגדים בשעת בליעה דכתיב בה וכבס בגדיו כדאמרינן לעיל פרק שלישי והשורף פרה ושעירים ומשלח שעיר לעזאזל אף על פי שבשעת מעשיהן מטמאין בגדים כדילפינן פ"ה מהלכות פרה אדומה אם נגעו באוכלין בשעת מעשיהן הרי הן שני לטומאה.
ט״ז
הנוגע בטומאה שבתוך המקוה טמא כדכתיב אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונוגע בנבלתם יטמא ודרשינן בת"כ הנוגע בנבלתם יטמא הלל אומר אפילו הן בתוך המים דאין מקוה מעלה טמאין מטומאתן כזרעים טמאין שנזרעו בארץ שעולין מטומאתן כדכתיב אשר יזרע טהור הוא וכשיעלה מן המקוה אחר שפי' מן הטומאה טהור וכן זב שדרס על המשכב שבתוך המקוה:
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על הפרק הזה
רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות ו׳, מתוך הלכות שאר אבות הטומאות שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל