רמב״ם - הלכות שאר אבות הטומאות · פרק י״ב

ספר טהרה · 16 הלכות. משנה תורה לרמב״ם, בעברית מנוקדת.

הלכות שאר אבות הטומאות · פרק י״ב
הלכה א׳
אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עָשׂוּ חֲכָמִים לַקֹּדֶשׁ עַל הַתְּרוּמָה וְאֵלּוּ הֵן. יֵשׁ לְאָדָם לְהַטְבִּיל כֵּלִים בְּתוֹךְ כֵּלִים לִתְרוּמָה אֲבָל לֹא לְקֹדֶשׁ. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִהְיֶה פִּי הַכְּלִי צַר וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד וְנִמְצְאוּ הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ כְּאִלּוּ טָבְלוּ בְּמַיִם שֶׁבַּכְּלִי לֹא בַּמִּקְוֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה הַכְּלִי הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ הַכֵּלִים הַטְּמֵאִין טָהוֹר. אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא מִתּוֹךְ שֶׁעָלְתָה לוֹ טְבִילָה עָלְתָה טְבִילָה לַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ אֲפִלּוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בַּקֹּדֶשׁ:
הלכה ב׳
כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ וְלֹא בֵּית אֶצְבַּע שֶׁבָּעֳבִי שְׂפָתוֹ. וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכוֹ אוֹ שֶׁבְּבֵית צְבִיעָתוֹ טְהוֹרִין. וְשׁוֹתֶה בּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִגְּעוּ מַשְׁקִין שֶׁבְּפִיו בַּאֲחוֹרֵי הַכְּלִי וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ תּוֹכוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לִתְרוּמָה. אֲבָל לְקֹדֶשׁ נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו נִטְמָא כֻּלּוֹ:
הלכה ג׳
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס מֻתָּר לוֹ לִשָּׂא עִמּוֹ תְּרוּמָה כְּאֶחָד וְהוֹאִיל וְאֵין הַנּוֹשֵׂא נוֹגֵעַ בַּתְּרוּמָה וְלֹא תְּרוּמָה נוֹגַעַת בְּמִדְרָס הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה אֲבָל לֹא הַקֹּדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ. מַעֲשֵׂה הָיָה בְּאֶחָד שֶׁנָּשָׂא חָבִית שֶׁל קֹדֶשׁ טְמֵאָה בְּמִדְרָס שֶׁנָּשָׂא עִמָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזְרוּ שֶׁהַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס לֹא יִשָּׂא אֶת הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא גָּזְרוּ אֶלָּא בְּמִדְרָס עִם הַקֹּדֶשׁ כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְאִם עָבַר וְנָשָׂא הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בְּקֹדֶשׁ הֲרֵי הַקֹּדֶשׁ טָהוֹר:
הלכה ד׳
בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְּרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְהוֹרִין וְנִזְהָרִין מִן הַטֻּמְאוֹת הֲרֵי בִּגְדֵיהֶן מִדְרָס לְקֹדֶשׁ:
הלכה ה׳
כְּלִי שֶׁהוּא מְפֻצָּל וְלוּחוֹתָיו וְקוֹרוֹתָיו מְקֻשָּׁרוֹת כְּגוֹן מִטָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. אִם נִטְמָא וְצָרִיךְ לְהַטְבִּילוֹ לִתְרוּמָה יֵשׁ לוֹ לְהַטְבִּילוֹ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד כְּשֶׁהוּא מְקֻשָּׁר. אֲבָל לְקֹדֶשׁ מַתִּיר וּמְנַגֵּב שֶׁמָּא יֵשׁ שָׁם דָּבָר הַחוֹצֵץ וּמַטְבִּיל וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר:
הלכה ו׳
כֵּלִים הַנִּגְמָרִין בְּטָהֳרָה אֲפִלּוּ הָיָה הָעוֹשֶׂה אוֹתָן תַּלְמִיד חָכָם וְנִזְהָר בָּהֶן הֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין טְבִילָה לְקֹדֶשׁ וְאֵינָן צְרִיכִין הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. אֲבָל לִתְרוּמָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּלֹא טְבִילָה שֶׁהֲרֵי נַעֲשׂוּ בְּטָהֳרָה. וּמִפְּנֵי מָה הִצְרִיכוּם טְבִילָה לְקֹדֶשׁ גְּזֵרָה מִשּׁוּם רֹק עַם הָאָרֶץ שֶׁיִּגַּע בָּהֶן בִּשְׁעַת מְלָאכָה וַעֲדַיִן הוּא לַח:
הלכה ז׳
אַחַר שֶׁנִּגְמַר הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לְקֹדֶשׁ אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה. כֵּיצַד. כְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא פֵּרוֹת פְּרוּדִין זֶה מִזֶּה כְּגוֹן צִמּוּקִין וּגְרוֹגָרוֹת וְנָגְעָה טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן. נִטְמָא כָּל מַה שֶּׁבַּכְּלִי לְקֹדֶשׁ אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה. וְכָל הַמַּעֲלוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם הֵם. וְרֶמֶז יֵשׁ לְמַעֲלָה זוֹ בַּתּוֹרָה (במדבר ז יד) "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת" אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל מַה שֶּׁבַּכַּף הֲרֵי הוּא כְּגוּף אֶחָד. אֲפִלּוּ שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ מְצָרֵף מַה שֶּׁעָלָיו לְקֹדֶשׁ. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ צְבוּרִין עַל גַּבֵּי הַלּוּחַ אוֹ עַל גַּבֵּי הָעוֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַפֵּרוֹת נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה:
הלכה ח׳
הָיוּ שְׁנֵי הַצִּבּוּרִין בְּתוֹךְ הַכְּלִי וְדָבָר אַחַר בֵּינֵיהֶן וְנִטְמָא אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן. אִם הָיָה הַדָּבָר שֶׁבֵּינֵיהֶן צָרִיךְ לַכְּלִי הַכְּלִי מְצָרְפָן וְנִטְמָא הַכּל. וְאִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַכְּלִי לֹא נִטְמָא אֶלָּא זֶה שֶׁנָּגְעָה בּוֹ הַטֻּמְאָה בִּלְבַד:
הלכה ט׳
הָיוּ שְׁנֵי צִבּוּרִין בִּכְלִי וְהַצִּבּוּר הָאֶחָד מְחֻבָּר לַמַּיִם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי וְנָגַע טָמֵא בַּצִּבּוּר הַשֵּׁנִי נִטְמְאוּ שְׁנֵיהֶן בְּצֵרוּף הַכְּלִי וְנִטְמְאוּ הַמַּיִם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי מֵחֲמַת זֶה הָאֹכֶל הַמְחֻבָּר לָהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֲחוֹרֵי הַכְּלִי. נָגַע הַטָּמֵא בְּמַיִם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי נִטְמָא הָאֹכֶל הַמְחֻבָּר לָהֶן. וְהַדָּבָר סָפֵק אִם נִטְמָא הָאֹכֶל הַשֵּׁנִי בְּצֵרוּף הַכְּלִי אוֹ לֹא נִטְמָא מֵחֲמַת הַצֵּרוּף:
הלכה י׳
אֹכֶל קדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא וְהִנִּיחוֹ בִּכְלִי וּבְתוֹךְ הַכְּלִי אֹכֶל קֹדֶשׁ אַחֵר טָהוֹר וְאֵין נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה. הַטָּהוֹר בְּטָהֳרָתוֹ וְהַטָּמֵא בְּטֻמְאָתוֹ. בָּא טְבוּל יוֹם וְנָגַע בָּאֹכֶל הַטָּמֵא יֵשׁ בְּדָבָר זֶה סָפֵק אִם נִפְסַל הַטָּהוֹר מֵחֲמַת מַגַּע טְבוּל יוֹם מִפְּנֵי צֵרוּף הַכְּלִי אוֹ לֹא נִפְסַל. שֶׁלֹּא נָגַע טְבוּל יוֹם אֶלָּא בָּאֹכֶל שֶׁשָּׂבַע מִן הַטֻּמְאָה וְלֹא הוֹסִיף לוֹ כְּלוּם:
הלכה י״א
הָרְבִיעִי בְּקֹדֶשׁ פָּסוּל אֲבָל בִּתְרוּמָה טָהוֹר. וְכֵן שְׁלִישִׁי בִּתְרוּמָה אִם נָגַע בְּמַשְׁקֵה קֹדֶשׁ הֲרֵי זֶה נִטְמָא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבִּתְרוּמָה אוֹ שֶׁבְּקֹדֶשׁ אִם נָגַע בְּמַשְׁקֵה תְּרוּמָה לֹא פְּסָלוֹ:
הלכה י״ב
מִי שֶׁנִּטְמֵאת יָדוֹ אַחַת וְנָגַע בָּהּ בְּיָדוֹ שְׁנִיָּה אוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ פָּסַל אֶת הַשְּׁנִיָּה וַהֲרֵי הִיא כִּשְׁלִישִׁי. וְאִם הָיְתָה יָדוֹ בְּלוּלָה בַּמַּשְׁקֶה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע נִטְמֵאת חֲבֶרְתָּהּ וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל אֶת שְׁתֵּיהֶן וְאַחַר כָּךְ יִגַּע בְּקֹדֶשׁ. אֲבָל בִּתְרוּמָה אִם נִטְמֵאת יָדוֹ הָאַחַת לֹא נִטְמֵאת חֲבֶרְתָּהּ. וַאֲפִלּוּ נָגַע בָּהּ כְּשֶׁהִיא נְגוּבָה. וְאֵין צָרִיךְ לְהַטְבִּיל יָדוֹ שֶׁנִּטְמֵאת אֶלָּא נוֹטְלָהּ וְנוֹגֵעַ בִּתְרוּמָה:
הלכה י״ג
אֳכָלִין נְגוּבִין שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ אוֹכְלִין אוֹתָם בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּתְרוּמָה. אֲבָל בְּקֹדֶשׁ חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשַׁרְתָּן וְאָסוּר לְמִי שֶׁיָּדָיו טְמֵאוֹת לֶאֱכל קֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר. וַאֲפִלּוּ לֹא נָגַע בּוֹ אֶלָּא בְּכוּשׁ אוֹ שֶׁתָּחַב לוֹ חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ פִּיו הֲרֵי זֶה אָסוּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם נָגְעָה טֻמְאָה בָּאֳכָלִין שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ שֶׁנִּטְמְאוּ מִפְּנֵי שֶׁחִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשַׁרְתָּן:
הלכה י״ד
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לִפְסוֹל הָאוֹכֵל עַצְמוֹ וּלְאָסְרוֹ בַּאֲכִילָה. אֲבָל לִמְנוֹת בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי הֲרֵי זֶה סָפֵק. כֵּיצַד. נָגַע אֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְּלֹא הֶכְשֵׁר בְּאֹכֶל שֵׁנִי שֶׁהֻכְשַׁר הֲרֵי זֶה הַשֵּׁנִי סָפֵק מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹן לֹא הֻכְשַׁר:
הלכה ט״ו
הָאוֹנֵן אַחַר שֶׁתָּם זְמַן אֲנִינוּתוֹ וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים אַחַר שֶׁהֵבִיא כַּפָּרָתוֹ צְרִיכִין טְבִילָה לַאֲכִילַת הַקֹּדֶשׁ אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה שֶׁהָאוֹנֵן וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים מֻתָּרִין לֶאֱכל אֶת הַתְּרוּמָה. וּמִפְּנֵי מָה הִצְרִיכוּם טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ שֶׁהֲרֵי עַד עַתָּה הָיוּ אֲסוּרִין לֶאֱכל אֶת הַקֹּדֶשׁ וְהִסִּיחוּ דַּעְתָּן וְשֶׁמָּא נִטְמְאוּ וְהֵם לֹא יָדְעוּ. וְלֹא עָשׂוּ מַעֲלָה זוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה אֲבָל לִנְגִיעָה נוֹגְעִים בְּקָדָשִׁים קֹדֶם טְבִילָה:
הלכה ט״ז
שֵׁשׁ מַעֲלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עֲשָׂאוּם בֵּין לְקֹדֶשׁ בֵּין לְחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. וַחֲמֵשׁ אַחֲרוֹנוֹת שֶׁהֵן מִן הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וָהָלְאָה עֲשָׂאוּם בְּקֹדֶשׁ בִּלְבַד אֲבָל לֹא בְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. אֶלָּא הֲרֵי הֵן בְּחָמֵשׁ אֵלּוּ כְּחֻלִּין לְפִיכָךְ חֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ הָרִאשׁוֹן טָמֵא בָּהֶן וְהַשֵּׁנִי פָּסוּל. וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר בְּחֻלִּין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

קרית ספר · הלכות שאר אבות הטומאות פרק י״ב

א׳
אחת עשרה מעלות של קדש על התרומה הוא מדרבנן וקצתם רמז בקרא כדאמרינן פרק חומר בקדש ותוספ' דידיה ופ' אין דורשין ופרק קמא דפסחים ופרק קומץ ופרק ב' דחולין:
נחלת הכלל · Friedberg Edition

על הפרק הזה

רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות י״ב, מתוך הלכות שאר אבות הטומאות שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל