הלכות כלים · פרק ט״ו
הלכה א׳
אֵין כְּלִי חֶרֶס מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ. וּמֵאֵימתַי הוּא גְּמַר מְלַאכְתּוֹ מִשֶּׁיִּצְרְפוֹ בְּכִבְשָׁן. הַתַּנּוּר מִשֶּׁיַּסִּיקֶנּוּ לֶאֱפוֹת סֻפְגָּנִין. הַכִּירָה מִשֶּׁיַּסִּיקֶנָּה כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ בֵּיצַת הַתַּרְנְגוֹלִין טְרוּפָה וּנְתוּנָה בְּאִלְפָּס. הַכֻּפָּח אִם עֲשָׂאָהוּ לַאֲפִיָּה שִׁעוּרוֹ כְּתַנּוּר עֲשָׂאָהוּ לְבִשּׁוּל שִׁעוּרוֹ כְּכִירָה:
הלכה ב׳
תַּנּוּר שֶׁהִתְחִיל לִבְנוֹתוֹ אִם הָיָה גָּדוֹל מִשֶּׁיַּתְחִיל בּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים וְיַסִּיקֶנּוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאִם הָיָה קָטָן מִשֶּׁיַּתְחִיל בּוֹ טֶפַח וְיַסִּיקֶנּוּ. הַכִּירָה מִשֶּׁיַּתְחִיל בָּהּ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְיַסִּיקֶנָּה. הַכֻּפָּח אִם עֲשָׂאָהוּ לַאֲפִיָּה הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר וְאִם לְבַשֵּׁל הֲרֵי הוּא כְּכִירָה:
הלכה ג׳
תַּנּוּר שֶׁהֻסַּק מֵאֲחוֹרָיו אוֹ שֶׁהֻסַּק מִבֵּית הָאֻמָּן אוֹ שֶׁהֻסַּק שֶׁלֹּא לְדַעַת הוֹאִיל וְהֻסַּק מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. מַעֲשֶׂה שֶׁנָּפְלָה דְּלֵקָה בְּתַנּוּר בִּכְפָר מִן הַכְּפָרִים וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי בֵּית דִּין וְאָמְרוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
הלכה ד׳
תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ לִהְיוֹת צוֹלֶה בּוֹ הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. לְלַבֵּן בּוֹ אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן טָהוֹר שֶׁאֵין זֶה עוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּגוּף הַתַּנּוּר:
הלכה ה׳
תַּנּוּר שֶׁחֲצָצוֹ לִשְׁנַיִם וְהִסִּיק אֶחָד מֵחֲלָקָיו וְנִטְמָא בְּמַשְׁקִין הוּא טָמֵא וַחֲבֵרוֹ טָהוֹר. נִטְמָא בְּשֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִטֻּמְאוֹת שֶׁל תּוֹרָה הַכּל טָמֵא. וְעֹבִי שֶׁבֵּינֵיהֶן טָמֵא. הֻסְּקוּ שְׁנֵיהֶן וְנִטְמָא אֶחָד מֵהֶן בְּמַשְׁקִין בָּאֲוִיר חוֹלְקִין אֶת עָבְיוֹ הַמְשַׁמֵּשׁ לְטָמֵא טָמֵא לְטָהוֹר טָהוֹר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁחֲצָצוֹ וְאַחַר כָּךְ הִסִּיקוֹ. אֲבָל הִסִּיקוֹ וְאַחַר כָּךְ חֲצָצוֹ וְנִטְמָא אֶחָד מֵהֶן אֲפִלּוּ בְּמַשְׁקִין נִטְמָא הַכּל:
הלכה ו׳
תַּנּוּר אוֹ כִּירָה שֶׁל אֶבֶן טְהוֹרִין לְעוֹלָם. וְשֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרִין מִשּׁוּם תַּנּוּר וְכִירַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לה) "יֻתָּץ" אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְתִיצָה. וּמְטַמְּאִין מִשּׁוּם כְּלֵי מַתָּכוֹת. כֵּיצַד. אֵין מִתְטַמְּאִין מֵאֲוִירָן וְלֹא בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע כְּתַנּוּר וְכִירַיִם וְאִם נָגְעָה בָּהֶן טֻמְאָה אֲפִלּוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶן מִתְטַמְּאִין כִּשְׁאָר כְּלֵי מַתָּכוֹת וְאִם נִטְמְאוּ בְּמֵת נַעֲשִׂין אַב טֻמְאָה כִּשְׁאָר כְּלֵי מַתָּכוֹת וְיֵשׁ לָהֶן טָהֳרָה בְּמִקְוֶה:
הלכה ז׳
תַּנּוּר שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁנִּקַּב אוֹ נִפְגַּם אוֹ נִסְדַּק וּסְתָמוֹ בְּטִיט אוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה שֶׁל טִיט אוֹ מוּסָף שֶׁל טִיט הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא מִשּׁוּם תַּנּוּר. וְכַמָּה יִהְיֶה בַּנֶּקֶב. כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא בּוֹ הָאוּר. וְכֵן בְּכִירָה. וְאִם עָשָׂה לַכִּירָה פִּטְפּוּטִים שֶׁל טִיט מִתְטַמְּאָה מִשּׁוּם כִּירָה. מֵרְחָהּ בְּטִיט בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ עֲדַיִן אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
הלכה ח׳
תַּנּוּר שֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר בָּאָרֶץ אֲפִלּוּ תָּלוּי בְּצַוַּאר הַגָּמָל הֲרֵי זֶה טָמֵא מִשּׁוּם תַּנּוּר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לה) "טְמֵאִים הֵם" בְּכָל מָקוֹם:
הלכה ט׳
כּוּר שֶׁל צוֹרְפֵי מַתָּכוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית שְׁפִיתָה מִתְטַמֵּא כְּכִירָה וְכֵן כִּירָת שֶׁל עוֹשֵׂי זְכוּכִית אִם יֵשׁ בּוֹ בֵּית שְׁפִיתָה מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
הלכה י׳
כִּבְשָׁן שֶׁל סַיָּדִין וְשֶׁל זוֹגְגִין וְשֶׁל יוֹצְרִין טְהוֹרִין. הַפּוּרְנָה אִם יֵשׁ לָהּ דֹּפֶן מִתְטַמְּאָה:
הלכה י״א
אֲבָנִים שֶׁחִבְּרָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן תַּנּוּר אִם עָשָׂה לוֹ טְפֵלָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ הֲרֵי זֶה כְּתַנּוּר לְכָל דָּבָר וּמִתְטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ. וְאִם טְפָלוֹ מִבַּחוּץ בִּלְבַד מִתְטַמֵּא בְּמַגָּע וְלֹא בַּאֲוִיר. חִבֵּר אֲבָנִים לַתַּנּוּר וְלֹא חִבְּרָן זוֹ לָזוֹ מִתְטַמְּאוֹת עִם הַתַּנּוּר. חִבְּרָן זוֹ לָזוֹ וְלֹא חִבְּרָן לַתַּנּוּר הֲרֵי הֵן כְּטִירָה. חָפַר בָּאָרֶץ וְעָשָׂה טִירָה טָהוֹר. וְטִירַת הַכִּירָה טָהוֹר:
הלכה י״ב
שְׁתֵּי חָבִיּוֹת וּשְׁנֵי אִלְפָּסִין שֶׁעֲשָׂאָן כִּירָה מִתְטַמְּאִין בַּאֲוִיר וּבְמַגָּע. וְתוֹכָן שֶׁל חָבִיּוֹת טָהוֹר. וָעֳבִי הֶחָבִיּוֹת חוֹלְקִין אוֹתוֹ הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכִּירָה טָמֵא וְהַמְשַׁמֵּשׁ אֶת תּוֹךְ הֶחָבִית טָהוֹר:
הלכה י״ג
הָעוֹשֶׂה שְׁלֹשָׁה פִּטְפּוּטִין בָּאָרֶץ וְחִבְּרָן בְּטִיט לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה מִשּׁוּם כִּירָה. קָבַע שְׁלֹשָׁה מַסְמְרִין בָּאָרֶץ לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בְּרֹאשָׁהּ מָקוֹם בְּטִיט שֶׁתֵּשֵׁב הַקְּדֵרָה הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה כְּכִירָה שֶׁל מַתֶּכֶת. וְכֵן אֲבָנִים שֶׁלֹּא מֵרְחָם בְּטִיט שֶׁהוּא שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה כְּאִלּוּ הִיא כִּירָה שֶׁל אֶבֶן:
הלכה י״ד
הָעוֹשֶׂה שְׁתֵּי אֲבָנִים כִּירָה וְחִבְּרָן בְּטִיט מִתְטַמְּאָה. חִבֵּר אֶת הָאַחַת בְּטִיט וְהַשְּׁנִיָּה לֹא חִבְּרָהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
הלכה ט״ו
הָאֶבֶן שֶׁהוּא שׁוֹפֵת עָלֶיהָ וְעַל הַתַּנּוּר עָלֶיהָ וְעַל הַכִּירָה עָלֶיהָ וְעַל הַכֻּפָּח טְמֵאָה. עָלֶיהָ וְעַל הַכֹּתֶל עָלֶיהָ וְעַל הַסֶּלַע אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
הלכה ט״ז
כִּירַת הַטַּבָּחִים שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶבֶן בְּצַד אֶבֶן וְכֻלָּן מְחֻבָּרוֹת בְּטִיט נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן לֹא נִטְמְאוּ כֻּלָּן:
הלכה י״ז
שָׁלֹשׁ אֲבָנִים שֶׁחִבְּרָן בְּטִיט וַעֲשָׂאָן שְׁתֵּי כִּירוֹת בֵּין שֶׁחִבְּרָן זוֹ לָזוֹ וְלֹא חִבְּרָן לַקַּרְקַע בֵּין שֶׁחִבְּרָן בַּקַּרְקַע וְלֹא חִבְּרָן זוֹ לָזוֹ אִם נִטְמֵאת אַחַת מִשְּׁתֵי הַכִּירוֹת הָאֶבֶן הָאֶמְצָעִית הַמְשַׁמֵּשׁ מִמֶּנָּה לַכִּירָה הַטְּמֵאָה טָמֵא וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִמֶּנָּה לַכִּירָה הַטְּהוֹרָה טָהוֹר. נִטְּלָה הָאֶבֶן הַחִיצוֹנָה שֶׁל כִּירָה הַטְּהוֹרָה הֻחְלְטָה הָאֶמְצָעִית כֻּלָּהּ לְטֻמְאָה. נִטְּלָה הַחִיצוֹנָה שֶׁל כִּירָה הַטְּמֵאָה טָהֲרָה הָאֶבֶן הָאֶמְצָעִית כֻּלָּהּ. נִטְמְאוּ שְׁתֵּי הַחִיצוֹנוֹת אִם הָיְתָה הָאֶבֶן הָאֶמְצָעִית גְּדוֹלָה נוֹתֵן מִמֶּנָּה לְכִירָה זוֹ כְּדֵי שְׁפִיתָה מִצִּדָּהּ וְלַכִּירָה הַשְּׁנִיָּה כְּדֵי שְׁפִיתָה מִכָּאן וְהַשְּׁאָר טָהוֹר. וְאִם הָיְתָה קְטַנָּה הַכּל טָמֵא. נִטְּלָה הָאֶמְצָעִית אִם יָכוֹל לִשְׁפּוֹת עַל שְׁתַּיִם חִיצוֹנוֹת יוֹרָה גְּדוֹלָה הֲרֵי הִיא טְמֵאָה. הָיוּ מְרֻחָקִין יֶתֶר מִזֶּה טְהוֹרָה. הֶחֱזִיר אֶת הָאֶמְצָעִית הֲרֵי הַכּל טָהוֹר כְּשֶׁהָיָה. מֵרְחָהּ בְּטִיט מְקַבֵּל טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא וְהוּא שֶׁיַּסִּיקֶנָּה לְכָל אַחַת מֵהֶן כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ אֶת הַבֵּיצָה:
הלכה י״ח
שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָן כִּירָה וְנִטְמֵאת וְסָמַךְ לְאֶבֶן זוֹ מִמֶּנָּה אֶבֶן אַחַת מִכָּאן וְלָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן הֲרֵי חֲצִי כָּל אֶבֶן מִשְּׁתֵי אַבְנֵי הַכִּירָה הָרִאשׁוֹנָה טָמֵא וַחֲצִי הָאֶבֶן טָהוֹר. נִטְּלוּ הַשְּׁתַּיִם הַטְּהוֹרוֹת שֶׁסָּמַךְ חָזְרוּ הַשְּׁתַּיִם שֶׁל כִּירָה לְטֻמְאָתָן:
הלכה י״ט
דּוּכָן שֶׁל חֶרֶס שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית קִבּוּל הַקְּדֵרוֹת וְהָרֶמֶץ נָתוּן בְּתוֹכוֹ טָהוֹר מִשּׁוּם כִּירָה וְטָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל. לְפִיכָךְ אִם הָיָה מְחֻבָּר בָּאָרֶץ טָהוֹר כִּשְׁאָר הַכֵּלִים וְאִם נִקַּב אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כִּכְלִי קִבּוּל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכִירָה. הַצְּדָדִין שֶׁלּוֹ הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן אֵינוֹ טָמֵא מִשּׁוּם כִּירָה. הָרָחָב שֶׁלּוֹ שֶׁיּוֹשְׁבִין עָלָיו בִּשְׁעַת בִּשּׁוּל מִתְטַמֵּא אִם נִטְמָא הַדּוּכָן. וְכֵן הַכּוֹפֶה אֶת הַסַּל וּבָנָה כִּירָה עַל גַּבָּהּ הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה מִשּׁוּם כְּלִי עֵץ לֹא מִשּׁוּם כִּירָה לְפִיכָךְ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מֵאֲוִירָהּ כְּכִירָה:
קרית ספר · הלכות כלים פרק ט״ו
א׳
אין כלי חרש מקבל טומאה עד שיצרפנו בכבשן דמקמי הכי טיט בעלמא הוא ואף על גב דתנור אפילו לא הוסק תנור שמו הא כתיב אך למעט שלא יקבל טומאה עד שיסיקנו וכדילפינן לעיל ריש פ"ה ושיעור הסקה כל אחד כפי מה שהוא וכדתנן פרק ה' וכן שיעור תחלת בנינו כל אחד כפי מה שהוא מקבל טומאה מתחלת אחר הסק לבשל או לצלות בו כדתנן התם דבהני שיעורי הוי תנור או כירה או כופח.
ה׳
תנור שחצצו לשנים והוסק אחד מחלקיו ונטמא בשרץ הכל טמא כיון שהעובי שביניהם טמא.
ו׳
תנור או כירה של אבן טהורים לעולם וכן של מתכת טהורין משום דין כלי חרס וכדילפינן בתורת כהנים יותץ טמאים הם את שיש לו נתיצה יש לו טומאה את שאין לו נתיצה אין לו טומאה פרט לאלו ואם ניקב נקב שיוצא ממנו האור וסתמו בטיט הוי כתנור ואפשר דהוי מדרבנן.
ח׳
תנור שאינו מחובר לארץ טמא משום תנור ואפילו בהיסק ראשון כדאמר עולא פרק כל הכלים לרבנן דפליגי אר' יהודה ואמרי דהואיל והוסק מכל מקום טמא דכתיב טמאים הם וטמאים יהיו לכם כיון דכפל ביה ריבוייא הוא שאף ע"פ שאינו מתוקן כל צרכו ואע"ג דאין הבל שלו מתקיים יפה מקבל טומאה.
ט׳
כור של צורפי מתכות וכירה של עושי זכוכית אם יש להן בית שפיתה מקבלין טומאה כדתנן פרק ח'. וכבשן של שלשת אומניות טהור ופורנה טמאה כדתנן התם אם יש לה לזבז דמשמש עם הקרקע וכדתנן התם ובתוספתא.
י״א
אבנים שעשאן תנור וטפלן בטיט מבחוץ בלבד מתטמא במגע ולא באויר כר' יהודה דפליג אר' מאיר בתוספתא דכל שלא מירח מבפנים לית ליה טומאה אלא מדרבנן ולא מיטמא באויר דעבדינן היכרא דלא לשרוף עליהו תרומה וקדשים כן כתב הר"ש ז"ל פרק ה' דכלים חוברן לתנור ולא חברן זו לזו מתטמאות כדתניא התם ונראה דהוי מדרבנן וטירת הכירה טהור דלאו אורחא בהכי אבל תנור אורחיה בהכי וכו'.
י״ב
ב' חביות וב' אלפסין שעשאן כירה מתטמאין ותוכן טהור שאין כלי חרס מיטמא מגבו ועובי החביות חולקין המשמש לטמא טמא לטהור טהור כדתניא בתוספתא פרק ה'.
י״ג
שלשה פטפוטין שחברן בטיט טמאה משום כירה כדתנן ריש פרק ו' דנעשו ככירה לטמאה באויר כנגד גובה הפטפוטים וג' מסמרים טהור מדין כלי חרס וכן אבנים שלא חברן בטיט הן ככירה של אבן.
י״ד
שני אבנים שחברן בקרקע בטיט לכירה מתטמאה חיבר האחד טהורה כדתנן נמי התם. האבן ששופת עליה ועל התנור או על הכירה וכו' וכדתניא בתורת כהנים יותץ טמאים את שיש לו נתיצה יש לו טומאה את שאין לו נתיצה אין לו טומאה ובהני ליכא נתיצה.
ט״ז
כירת הטבחים שאבן אחת משמשת לשני קדרות נטמא אחת לא נטמאו כולן כדתנן התם.
י״ז
שלש אבנים שעשאן שני כירות נטמאת אחת מהן האבן האמצעית המשמש ממנה לכירה טמאה טמא ניטלה הטהורה הוחלטה האמצעית לטמאה ניטלה טמאה הוחלטה האמצעית לטהורה וכדתנן התם פרק ו' נטמאו שתיהן והיתה האבן האמצעית גדולה אמצעה שאינו משמש לשפיתה טהור ואם ניטלה האבן האמצעית אם יכול לשפות על שתים החיצונות טמאה ואם לא היה יכול לשפות שהיו מרוחקות טהורה ואפילו החזירה אחר כך עד שימרח ויסיק כל אחת וכדתנן נמי התם. וב' אבנים שסמכן לכירה טמאה מכאן ומכאן חצי כל אבן כירה ראשונה טהור דמשמש לחיצונות ניטלו חזרו לטומאתן כדתנן נמי התם. וטומאת [דוכן] משום כלי קבול כדתנן פרק ז' וכירה הבנויה על גבי הסל אינה מקבלת טומאה מאוירה דאין לה קיום אלא על ידי הסל שהוא כלי עץ:
נחלת הכלל · Friedberg Edition
רמב״ם הלכות כלים ט״ו, מתוך הלכות כלים שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל