רמב״ם - הלכות כלים · פרק י״ב

ספר טהרה · 18 הלכות. משנה תורה לרמב״ם, בעברית מנוקדת.

הלכות כלים · פרק י״ב
הלכה א׳
כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי עוֹר וּכְלֵי עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבְּרוּ טִהֲרוּ מִטֻּמְאָתָן. חָזַר וְעָשָׂה כְּלִי מִשִּׁבְרֵיהֶם אוֹ שֶׁקִּבֵּץ אֶת שִׁבְרֵיהֶן וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים אֲחֵרִים הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁאָר הַכֵּלִים הַטְּהוֹרִים שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ מִקֹּדֶם שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. וְכֵן כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ אַחַר שֶׁנִּטְמְאוּ טִהֲרוּ. הִתִּיכָן וְחָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים אֲחֵרִים חָזְרוּ לַטֻּמְאָה הַיְשָׁנָה. וְאֵין לִכְלֵי מַתָּכוֹת טָהֳרָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיַּטְבִּילֵם בְּמִקְוֶה כְּשֶׁהֵם שְׁלֵמִים אוֹ יִשָּׁאֲרוּ שְׁבוּרִים:
הלכה ב׳
וַחֲזָרַת כְּלֵי מַתָּכוֹת לְטֻמְאָתָן הַיְשָׁנָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּמִפְּנֵי מָה גָּזְרוּ עַל כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁיַּחְזְרוּ לְטֻמְאָתָן הַיְשָׁנָה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְטַמֵּא לוֹ כְּלִי וְיַתִּיכֶנּוּ וְיַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ כְּלִי אַחֵר בּוֹ בְּיוֹם אִם יֹאמַר שֶׁהוּא טָהוֹר כְּדִין תּוֹרָה יָבוֹא לוֹמַר הַשְּׁבִירָה מְטַהֶרֶת וְהַטְּבִילָה מְטַהֶרֶת כְּשֵׁם שֶׁאִם נִשְׁבַּר וְהִתִּיכוֹ וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ כְּלִי כְּשֶׁהָיָה הֲרֵי הוּא טָהוֹר בּוֹ בַּיּוֹם כָּךְ אִם הִטְבִּילוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּשֶׁהָיָה הֲרֵי הוּא טָהוֹר בּוֹ בַּיּוֹם וְיָבוֹאוּ לוֹמַר שֶׁאֵין הַכֵּלִים צְרִיכִין הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ מִפְּנֵי זֶה הַחֲשָׁשׁ גָּזְרוּ טֻמְאָה עֲלֵיהֶם:
הלכה ג׳
אֶחָד כְּלִי שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת אוֹ בִּשְׁאָר הַטֻּמְאוֹת אִם הִתִּיכוֹ חָזַר לְטֻמְאָתוֹ הַיְשָׁנָה עַד שֶׁיַּטְבִּיל. נִטְמָא בְּמֵת וְהִזָּה עָלָיו בַּשְּׁלִישִׁי וְאַחַר כָּךְ הִתִּיכוֹ וַעֲשָׂאָהוּ כְּלִי אַחֵר וְהִזָּה עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי וְהִטְבִּילוֹ הֲרֵי זֶה טָמֵא וְאֵין הַזָּיָה שֶׁקֹּדֶם הִתּוּךְ מִצְטָרֶפֶת לְהַזָּאָה שֶׁאַחַר הִתּוּךְ וְאֵין לוֹ טָהֳרָה עַד שֶׁיַּזֶּה עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְיַטְבִּיל כְּשֶׁהוּא כְּלִי קֹדֶם שְׁבִירָה אוֹ יַזֶּה עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְיַטְבִּיל אַחַר שֶׁיַּתִּיכֶנּוּ:
הלכה ד׳
בַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר אִם רֹב מִן הַטָּמֵא טָמֵא וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה טָמֵא. וְכֵן טִיט שֶׁבְּלָלוֹ בִּגְלָלִים וְשָׂרַף הַכּל בְּכִבְשָׁן וַעֲשָׂאָהוּ כְּלִי אִם רֹב מִן הַטִּיט הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי חֶרֶס וְאִם רֹב מִן הַגְּלָלִים אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
הלכה ה׳
כְּלֵי מַתָּכוֹת הַטְּהוֹרִין שֶׁאֲנָכָן בַּאֲנָךְ טָמֵא טְמֵאִים. אֲבָל הָעוֹשֶׂה כֵּלִים מִן הָאֲנָךְ הַטָּמֵא הֲרֵי הֵן טְהוֹרִין:
הלכה ו׳
קוֹרְדוֹם שֶׁעֲשָׂאָהוּ מִן הַבַּרְזֶל הַטָּהוֹר וְעָשָׂה עֻשְׁפּוֹ מִן הַטָּמֵא הֲרֵי זֶה טָמֵא. עָשָׂה עֻשְׁפּוֹ מִן הַטָּהוֹר וְהַקּוֹרְדוֹם מִן הַטָּמֵא הֲרֵי זֶה טָהוֹר. שֶׁהַכּל הוֹלֵךְ אַחַר עוֹשֵׂה הַמְּלָאכָה:
הלכה ז׳
קוֹרְדוֹם טָהוֹר שֶׁחֲסָמוֹ בְּבַרְזֶל טָמֵא טָהוֹר:
הלכה ח׳
קִיתוֹן שֶׁעֲשָׂאָהוּ מִן הַטָּמֵא וְשׁוּלָיו מִן הַטָּהוֹר טָהוֹר. עֲשָׂאָהוּ מִן הַטָּהוֹר וְשׁוּלָיו מִן הַטָּמֵא טָמֵא. שֶׁהַכּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמְקַבֵּל הָעוֹשֵׂה מְלָאכָה:
הלכה ט׳
כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאָה שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ וְנִשְׁבַּר וְהִתִּיכוֹ וְחָזַר וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ כְּלִי אַחֵר הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם חָזַר לְטֻמְאָתוֹ הַיְשָׁנָה אוֹ לֹא חָזַר:
הלכה י׳
כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁנִּטְמְאוּ וְנִשְׁבְּרוּ טָהֲרוּ כְּכָל הַכֵּלִים וַאֲפִלּוּ הִתִּיכָן וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים אֲחֵרִים אֵינָם חוֹזְרִים לַטֻּמְאָה הַיְשָׁנָה לְפִי שֶׁעִקַּר טֻמְאָתָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן בְּטֻמְאָה יְשָׁנָה. וְכֵן כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁנִּשְׁבְּרוּ אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁבְרֵיהֶן כֵּלִים וּרְאוּיִין לְתַשְׁמִישׁ הוֹאִיל וְהֵם שִׁבְרֵי כֵּלִים אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לִכְלֵי חֶרֶס. כֵּיצַד. קְעָרָה שֶׁל זְכוּכִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה וְהִתְקִין שׁוּלַיִם לְתַשְׁמִישׁ אֵין הַשּׁוּלַיִם מְקַבְּלִין טֻמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בַּקְּעָרָה. וְאִם קִרְסֵם אֶת מְקוֹם הַשֶּׁבֶר וְשָׁפוֹ בְּשׁוּפִין הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
הלכה י״א
צְלוֹחִית קְטַנָּה הַנִּטֶּלֶת בְּיָד אַחַת שֶׁנִּטַּל פִּיהָ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַכְנִיסִין הַיָּד לְתוֹכָהּ אֶלָּא יוֹצֵק מִמֶּנָּה. אֲבָל גְּדוֹלָה הַנִּטֶּלֶת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁנִּטַּל פִּיהָ טְהוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חוֹבֶלֶת בַּיָּד בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכָהּ. וְכֵן צְלוֹחִית שֶׁל פַּלְיָטוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְטַנָּה אִם נִטֶּלֶת פִּיהָ טְהוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁחוֹבֶלֶת בְּאֶצְבָּעוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹצִיא הַבּשֶֹׁם מִתּוֹכָהּ:
הלכה י״ב
לָגִינִים הַגְּדוֹלִין שֶׁנִּטַּל פִּיהֶן עֲדַיִן הֵן כֵּלִים מִפְּנֵי שֶׁמַּתְקִינָם הוּא לְכִבְשָׁנִים:
הלכה י״ג
כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ טָהוֹר. נִפְגַּם בּוֹ שְׁלִישׁ הֶקֵּפוֹ בְּרֹב גָּבְהוֹ טָהוֹר. נִקַּב וּסְתָמוֹ בֵּין בְּבַעַץ בֵּין בְּזֶפֶת טָהוֹר. וְהַכּוֹס וְהַצְּלוֹחִית שֶׁנִּקְּבוּ בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה טְהוֹרִין:
הלכה י״ד
הַתַּמְחוּי וְהַקְּעָרָה שֶׁנִּקְּבוּ מִלְּמַעְלָה טְמֵאִין מִלְּמַטָּה טְהוֹרִין. נִסְדְּקוּ אִם יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הַחַמִּין כְּצוֹנְנִין טְמֵאִין וְאִם לָאו טְהוֹרִין:
הלכה ט״ו
הַכּוֹסוֹת הַחֲתוּכִין אַף עַל פִּי שֶׁשִּׂפְתוֹתֵיהֶם סוֹרְכִין אֶת הַפֶּה מְקַבְּלִים טֻמְאָה:
הלכה ט״ז
הָאֲפַרְכֵּס שֶׁל זְכוּכִית טָהוֹר שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמוֹ מַחַץ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל:
הלכה י״ז
זְכוּכִית שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ לְמַרְאָה טְהוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת לְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית לְקַבָּלָה. הַתַּרְוָד שֶׁל זְכוּכִית שֶׁהוּא מְקַבֵּל אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁמַּנִּיחוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן נֶהְפָּךְ עַל צִדּוֹ וְאֵינוֹ מְקַבֵּל הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה:
הלכה י״ח
תַּמְחוּי שֶׁל זְכוּכִית שֶׁעֲשָׂאוֹ מַרְאָה מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂאוּהוּ לְמַרְאָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרִים שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ נִרְאִין מֵאֲחוֹרָיו הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְכָל כְּלֵי זְכוּכִית אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן כְּכָל הַכֵּלִים:

קרית ספר · הלכות כלים פרק י״ב

א׳
כלי עץ ועור ועצם שנשברה טהורה ואם חזר ועשה מהן כלי מקבלין טומאה מכאן ולהבא וכדתנן פ"ב. וכלי מתכת טמאים שנשברו טהרו ואם התיכן וחזר ועשה מהן כלי חזרו לטומאתן מדרבנן וכדתנן פרק י"א. וטיט שבללו בגללים שאין כלי גללים מקבל טומאה אזלינן אחר רובא ואם רוב מן הטיט הוי כלי חרס ומקבל טומאה כדתנן נמי התם. וכלי זכוכית אין טומאתן אלא מדבריהם וכל דיני הפ' פ"ח וי"א וי"ב ועבודה זרה פרק רבי ישמעאל ופרק קמא דשבת וכלים פרק כ' וט"ו ותוספתו' וכו':
נחלת הכלל · Friedberg Edition

משנה למלך · הלכות כלים פרק י״ב

ב׳
ומפני מה גזרו על כלי מתכות כו'. עיין בהר"ש רפ"ב דכלים שנתן טעם למה גזרו גזירה זו בכלי מתכות דוקא ולא בשאר כלים ועיין בהרב בעל תוי"ט ריש פרק י"א דכלים ובפ"ק דשבת (דף ט"ז) איכא תרי טעמי ואמרינן דאיכא בינייהו דרצפינהו מרצף ונראה דרבינו ס"ל כפירוש ראשון דפירש"י ומש"ה סתם דלעולם חוזרים לטומאתם הישנה:
ט׳
כלי מתכות שנטמא כו'. בע"ז (דף נ"ב) בעיא דרב המנונא ולא איפשיטא:
נחלת הכלל · Warsaw, 1881

על הפרק הזה

רמב״ם הלכות כלים י״ב, מתוך הלכות כלים שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל