פרקי דרבי אליעזר · פרק ל״ב

16 פסקאות. פרקי דרבי אליעזר, מדרש האגדה על מעשה בראשית וקורות ישראל, בעברית.

פרקי דרבי אליעזר · פרק ל״ב
א׳
שִׁשָּׁה נִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹתָן עַד שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ, וְאֵלּוּ הֵן: יִצְחָק, וְיִשְׁמָעֵאל, וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, וּשְׁלֹמֹה, וְיֹאשִׁיָּהוּ, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
ב׳
יִצְחָק מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יִצְחָק? י' - עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ. צ' - תִּשְׁעִים שָׁנָה, שֶׁהָיְתָה שָׂרָה אִמֵּנוּ בַּת תִּשְׁעִים. ח' - לִשְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁנִּמּוֹל. ק' - מֵאָה שָׁנָה שֶׁהָיוּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה״.
ג׳
יִשְׁמָעֵאל מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל? שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹעַ נַאֲקַת הָעָם מִמַּה שֶּׁעֲתִידִין בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. לְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם״.
ד׳
מֹשֶׁה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעוֹלָם בְּשַׁגַּם״. בְּשַׁגַּם בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁה, שֶׁהָיוּ חַיָּיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה״.
ה׳
שְׁלֹמֹה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ (וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה) [כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ]״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּית? עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו״.
ו׳
יֹאשִׁיָּהוּ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יֹאשִׁיָּהוּ? שֶׁנִּרְצָה כְּשַׁי לַמִּזְבֵּחַ, יָאֵי שַׁי הוּ לְפָנֶיךָ.
ז׳
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יִנּוֹן? שֶׁהוּא עָתִיד לְיַנֵּן יְשֵׁנֵי עָפָר.
ח׳
וּכְשֶׁבָּא אַבְרָהָם מֵהַר הַמּוֹרִיָּה, חָרָה אַפּוֹ שֶׁל סָמָאֵל, שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדוֹ תַּאֲוַת לִבּוֹ לְבַטֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְאָמַר לְשָׂרָה: ״אִי שָׂרָה, לֹא שָׁמַעַתְּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם?״ אָמְרָה לוֹ: ״לָאו״. אָמַר לָהּ: ״לָקַח אִישֵׁךְ הַזָּקֵן לַנַּעַר יִצְחָק וְהִקְרִיבוֹ לְעוֹלָה, וְהַנַּעַר בּוֹכֶה וּמְיַלֵּל שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִנָּצֵל״. מִיָּד הִתְחִילָה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת, בָּכְתָה שָׁלֹשׁ בְּכִיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ תְּקִיעוֹת, שָׁלֹשׁ יְלָלוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ יְבָבוֹת, וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ וּמֵתָה.
ט׳
בָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמְצָאָהּ שֶׁמֵּתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ״. מֵהֵיכָן בָּא? מֵהַר הַמּוֹרִיָּה.
י׳
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ שָׁנִים עָשָׂה יִצְחָק אֵבֶל עַל שָׂרָה אִמּוֹ. לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים לָקַח אֶת רִבְקָה וְשָׁכַח אֵבֶל אִמּוֹ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, עַד שֶׁלֹּא לָקַח אָדָם אִשָּׁה, אַהֲבָתוֹ הוֹלֶכֶת אַחַר הוֹרָיו. לָקַח אִשָּׁה, אַהֲבָתוֹ הוֹלֶכֶת אַחַר אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ״. וְכִי יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ מִמִּצְוַת כִּבּוּד? אֶלָּא שֶׁאַהֲבַת נַפְשׁוֹ דּוֹבֶקֶת אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ״.
י״א
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיְתָה רִבְקָה עֲקָרָה. לְאַחַר עֶשְׂרִים שָׁנָה לָקַח יִצְחָק וְהָלַךְ עִמָּהּ לְהַר הַמּוֹרִיָּה לַמָּקוֹם שֶׁנֶּעֱקַד שָׁם, וְהִתְפַּלֵּל עַל הַהֵרָיוֹן וְנֶעְתַּר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'״ וְכוּ'. בָּאָה לָלֶדֶת וּמֵחֶבְלֶיהָ הִגִּיעָה נַפְשָׁהּ לָמוּת, וְהָלְכָה לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם טָהוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'״. וְהָיוּ הַבָּנִים בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ כְּגִבּוֹרֵי כֹּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ״. מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ? אָחַז בַּעֲקֵב עֵשָׂו לְהַפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו״. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין בְּנֵי עֵשָׂו נוֹפְלִים עַד שֶׁיָּבֹא שָׂרִיד מִיַּעֲקֹב וִיקַצֵּץ רַגְלָיו שֶׁל עֵשָׂו מֵהַר שֵׂעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר ״חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי הִתְנְזֶרֶת אֶבֶן״. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר ״לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם״.
י״ב
אָמַר רַבִּי אַחָא: גָּדְלוּ הַנְּעָרִים, זֶה הָלַךְ בְּדֶרֶךְ חַיִּים וְזֶה הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים״. יַעֲקֹב אָבִינוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אֹהָלִים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל יָמָיו, וְעֵשָׂו הָרָשָׁע הָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמָּוֶת, לַהֲרֹג אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי״.
י״ג
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד יִצְחָק, נָשָׂא אֶת עֵינָיו לְמַעְלָה וְרָאָה אֶת הַשְּׁכִינָה, וְכָתוּב ״כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי״. אֶלָּא תַּחַת הַמִּיתָה כָּהוּ עֵינָיו לְעֵת זִקְנָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת״. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַסּוּמָא חָשׁוּב כְּמֵת.
י״ד
הִגִּיעַ לֵיל יוֹם הַפֶּסַח, וְקָרָא יִצְחָק לְעֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: ״בְּנִי, זֶה הַלַּיְלָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים בּוֹ הַלֵּל, וְאוֹצָרוֹת טְלָלִים נִפְתָּחִים בְּזוֹ הַלַּיְלָה. עֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים, עַד שֶׁאֲנִי בְּעוֹדִי אֲבָרֶכְךָ״. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָה וְאוֹמֶרֶת: ״אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן״. הָלַךְ לְהָבִיא וְנִתְעַכֵּב שָׁם. אָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב: ״בְּנִי, הַלַּיְלָה הַזֶּה אוֹצָרוֹת טְלָלִים נִפְתָּחִים בּוֹ, הָעֶלְיוֹנִים אוֹמְרִין שִׁירָה. הַלַּיְלָה הַזֶּה עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהִגָּאֵל מִיַּד שִׁעְבּוּד, הַלַּיְלָה הַזֶּה עֲתִידִין לוֹמַר שִׁירָה. עֲשֵׂה מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ עַד שֶׁהוּא בְּעוֹדוֹ יְבָרֶכְךָ״.
ט״ו
יַעֲקֹב הָיָה בָּקִי בַּתּוֹרָה, פָּחַד לִבּוֹ עַל קִלְלַת אָבִיו. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: ״בְּנִי, בְּרָכוֹת - עָלֶיךָ וְעַל זַרְעֲךָ, וְאִם קְלָלוֹת - עָלַי וְעַל נַפְשִׁי״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי״. הָלַךְ וְהֵבִיא שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, וְכִי שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים הָיָה מַאֲכָלוֹ שֶׁל יִצְחָק? וַהֲלֹא דַּי לוֹ בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ״. אֶלָּא אֶחָד כְּנֶגֶד הַפֶּסַח וְאֶחָד לַעֲשׂוֹת לוֹ מַטְעַמִּים לֶאֱכֹל, דְּתָנִינַן הַפֶּסַח אֵינוֹ בָּא אֶלָּא עַל הַשָּׂבַע. נִכְנַס וְאָמַר לוֹ: ״קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי״. אָמַר יִצְחָק: ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״ בְּיִחוּד הַשֵּׁם, ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״ בְּהֶגְיוֹן תּוֹרָה, ״וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו״ בְּכָל שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבְכָל מָוֶת רַע. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כְּשֶׁמַּכְרִיזִין בַּשָּׁמַיִם ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״, הַשָּׁמַיִם רוֹעֲשִׁים, וּכְשֶׁמַּכְרִיזִין בָּאָרֶץ ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״, כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ וְעוֹשֶׂה חֶלְקוֹ עִם ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב״, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶלְקוֹ עִם ״הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו״.
ט״ז
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה בְרָכוֹת בֵּרַךְ יִצְחָק לְיַעֲקֹב, עַל טַלְלֵי שָׁמַיִם וְעַל דְּגַן הָאָרֶץ, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם״ וְכוּ'. וּכְשֶׁיָּצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו, יָצָא מְעֻטָּר כְּחָתָן וְכַכַּלָּה בְּקִשּׁוּרֶיהָ, וְיָרַד עָלָיו תְּחִיַּת טַל מִן הַשָּׁמַיִם, וְנִדְשְׁנוּ עַצְמוֹתָיו וְנַעֲשָׂה גַּם הוּא גִּבּוֹר חַיִל וָכֹחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל״.

על הפרק הזה

פרקי דרבי אליעזר פרק ל״ב, מתוך פרקי דרבי אליעזר. פרקי דרבי אליעזר הוא מדרש אגדה קלאסי, המיוחס לרבי אליעזר בן הורקנוס, המספר בדרך האגדה את מעשה בראשית, קורות האבות ותולדות עם ישראל, פרק אחר פרק.
פרקי דרבי אליעזר - נחלת הכלל