פרשת נֹחַ

על הפרשה

המבול, תיבת נח, הקשת בענן ומגדל בבל. סיפור החורבן וההתחלה מחדש של האנושות.

פרשת נֹחַ נפתחת בבְּרֵאשִׁית פרק ו׳ פסוק ט׳, ומונה 153 פסוקים. כאן תוכלו לקרוא כל פסוק בפרשה עם רש״י, רמב״ן, אבן עזרא, ספורנו וכל המפרשים הקלאסיים, לצד הסבר בעברית פשוטה שכתבנו במיוחד.

עומק הפרשה

התורה מעידה על נח שהיה איש צדיק תמים בדורותיו. חז״ל, ורש״י בעקבותם, נחלקו בפירוש המילים אלה בדורותיו: יש דורשים אותן לשבח - אם בדור מושחת נשאר נח צדיק, קל וחומר בדור של צדיקים; ויש דורשים לגנאי - רק ביחס לדורו נחשב צדיק, אך בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. מתוך ההשוואה הזו לומדים דבר גדול על מנהיגות: נח הציל את עצמו ואת ביתו, אך לא התפלל על אנשי דורו ולא ניסה להשיב אותם למוטב, בעוד אברהם התווכח עם הבורא כדי להציל את סדום. הרמב״ן מוסיף שהברית עם הקשת בענן היא אות עולם, שבו התחייב הבורא שלא להשחית עוד את הארץ במבול. גם מגדל בבל שבסוף הפרשה מלמד על סכנת האחדות המנוצלת לרעה - כשבני האדם מאחדים כוחות נגד רצון הבורא.

הפרשה לילדים

בדור של נח האנשים היו רעים מאוד, וכולם עשו מעשים לא טובים. רק נח היה איש טוב וישר. הקדוש ברוך הוא אמר לנח לבנות תיבה גדולה מעץ, כי הוא עומד להביא מבול גדול של מים. נח בנה את התיבה, והכניס אליה את משפחתו ושני בעלי חיים מכל מין - שניים שניים. אחר כך ירד גשם ארבעים יום וארבעים לילה, וכל העולם התכסה במים. רק מי שהיה בתיבה ניצל. כשהמים ירדו, נח שלח יונה שמצאה עלה של זית, וידע שהאדמה יבשה. הבורא הראה בשמים קשת יפה בצבעים, והבטיח שלא יביא עוד מבול כזה על העולם.

שאלות ותשובות על פרשת נֹחַ