יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, צ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וזהו הדבר שאמרו יועצי המן כשהם נופלים עד ארץ ויהי' תכלית הנפילה כי משם תו א"א לנפול ואז כשהם מגיעי' למדה זו אז עולים עד כוכבים לכך ישראל נפלו בתכלית נפילה שנגזר עליהם כליון אז יעלו ולולי שהיתה מסבב עליהם נפילה כ"כ לא היה סבה להיות עולים וזהו מאמרם אם מזרע יהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו כי נפל פי' שכבר נפל בתכלית נפילה אזי תפול לפניו אלו לא נפל כ"כ לא נפלת לפניו אבל כשנפל כ"כ הרי מתחיל עליתו. וכן תמיד כשאנו בתכלית השפלות מתחיל העליה ולכן בעו"ה אנו בתכלית השפלות ונבזים בעיני עמים כללו של דבר בכל דבר אנו בתכלית ירידה ונפילה אזי ישועות ה' קרובה לבוא ויצמח קרן ישע ויהיה נאמר עלינו קום בתולת ישראל ובא לציון גואל אמן:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.