אמנם בגוף קושית התוס' נראה דבלא"ה יש לדייק מה דקאמר וטובלת אבל הענין כי מרדכי ידע את כל אשר נעשה ברה"ק ומלאך ולכך אמרו הניח לאסתר להלקח לבית אחשורוש כדי שע"י יבוטל הגזרה ואסור לשמש בעת צרה כמבואר בכפנן ורעב נלמוד ונלמד מנח וא"כ איך שימש מרדכי מטתו עם אסתר אבל השל"ה התיר בימי רעבון בעת טבילה ע"ש ולזה קאמר הגמרא טובלת היינו כשהיתה טובלת מנידתה אז יושבת בחיקו של מרדכי ולא בפ"א כי אז מותר לשמש ולפ"ז לק"מ כיון דפירסה נדה ראיה שלא נתעברה כרוב נשים הפורסים נדה אינם מעוברת ומותרת לשמש ולית ביה משום הבחנה בד"ת וחז"ל גזרו הכל משום ל"פ אבל בימי מרדכי לא גזור ובד"ת כיון דפירסה נדה ליכא חשש הבחנה כי הולך אחר הרוב כדין תורה ורוב נשים הפורסים נדה אינם מעוברת כנ"ל וזהו יושבת בחיקו של אחשורוש ולא נבעלת למרדכי רק כשפירסה נדה וטובלת אז בליל טבילה יושבת בחיקו של מרדכי והבן וא"ש. בניי עכ"פ אל ישמח איש בשמעו ישראל בצער וכן חובה עלינו אשר בני ישראל אלה מפה ואלה מפה בצער מחמת המציק ראוי לנו להשתתף בצערם ומבלי להרבות בשמחה של שטות והבל שיש בו חטא בזאת יש לנו לשמח בשמחה של מצוה וקיום הדת כי כל מגמתם של אחשורוש והמן היה לבטל הדת:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, ע״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.